יוחנן 6:60
ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו׃
ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
61ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול׃
62מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים׃
50זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות׃
51אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם׃
52ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל׃
53ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם׃
54האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃
55כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה׃
56האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו׃
57כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי׃
58זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם׃
59כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר נחום׃
64אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו׃
65ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי׃
66מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו׃
67ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני׃
12ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃
33ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃
25והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם׃
30ויהי בדברו זאת ויאמינו בו רבים׃
41וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים׃
35ויהי כאשר רפה היום לערוב ויגשו אליו תלמידיו לאמר הנה המקום חרב והיום רד מאד׃
36שלח אותם וילכו אל החצרים והכפרים מסביב לקנות להם לחם כי אין להם מה לאכל׃
17ומקצת תלמידיו נדברו איש אל אחיו לאמר מה זה אמר אלינו הן מעט ולא תראוני ועוד מעט ותחזוני ואמרו אני הלך אל אבי׃
18ויאמרו מה זה אשר אמר מעט לא ידענו מה דבר׃
9מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
9וישאלהו תלמידיו לאמר מה המשל הזה׃
40ורבים מהמון העם כשמעם את הדבר הזה אמרו אכן זה הוא הנביא׃
25והתלמידים כשמעם זאת השתוממו מאד ויאמרו מי אפוא יוכל להושע׃
11ויאמר אליהם לא יוכל כל אדם קבל את הדבר הזה כי אם אלה אשר נתן להם להבין׃
10ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃
16כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
33ויאמרו התלמידים איש אל רעהו הכי הביא לו איש לאכל׃
5וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל׃
6ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה׃
4ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם׃
26ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע׃
12עוד רבות לי להגיד לכם אך לא תוכלון שאת עתה׃
17וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם׃
45והמה לא הבינו את המאמר הזה ונעלם הוא מדעתם וייראו לשאל אתו על המאמר הזה׃
52כי לא השכילו בדבר ככרות הלחם מפני טמטום לבבם׃
15מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
9ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
27ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי׃
36ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו׃
11על זאת יש לנו לדבר הרבה וקשות לבאר לכם במלין יען כי כבדו אזניכם׃
34ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה׃
43ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו׃
9ויאמר לך ואמרת לעם הזה שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃
16ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃