יוחנן 9:28
ויחרפו אתו ויאמרו אתה תלמידו ואנחנו תלמידיו של משה׃
ויחרפו אתו ויאמרו אתה תלמידו ואנחנו תלמידיו של משה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
26ויאמרו אליו עוד מה עשה לך איכה פקח עיניך׃
27ויען אתם כבר אמרתי לכם הלא שמעתם ומה לכם לשמע שנית התאבו גם אתם להיות תלמידיו׃
29אנחנו יודעים כי אל משה דבר האלהים ואת זה לא ידענו מאין הוא׃
30ויען האיש ויאמר אליהם זאת היא הפלא ופלא כי לא ידעתם מאין הוא והוא פקח את עיני׃
40ואשר היו עמו מן הפרושים שמעו דבריו ויאמרו אליו הגם אנחנו עורים׃
34ויענו ויאמרו אליו הן בחטאים נולדת כלך ואתה תלמדנו ויהדפהו החוצה׃
39ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃
11ויסיתו בו אנשים אמרים שמענו אתו מדבר גדופים במשה ובאלהים׃
48אז יענו היהודים ויאמרו אליו הלא הטבנו אשר דברנו כי שמרוני אתה ושד בך׃
1¶ אז ידבר ישוע אל המון העם ואל תלמידיו לאמר׃
33ויענו היהודים אתו לאמר על מעשה טוב לא נסקל אתך כי אם על גדפך את אלהים ועל כי אדם אתה ותעש את עצמך לאלהים׃
5ומשה צונו בתורה לסקל נשים כאלה ואתה מה תאמר׃
8ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה׃
52ויאמרו אליו היהודים עתה ידענו כי שד בך הן אברהם והנביאים מתו ואתה אמרת אם ישמר איש את דברי לא יטעם מות לנצח׃
14כי שמענהו אמר זה ישוע הנצרי יתץ את המקום הזה וישנה את החקים אשר מסר לנו משה׃
45אל תחשבו כי אנכי אטען עליכם לפני אבי משה הוא הטען עליכם אשר לו תיחלו׃
46כי לו האמנתם למשה גם לי תאמינו כי הוא כתב עלי׃
3ויען ויאמר אליהם מה צוה אתכם משה׃
34ויען אתו ישוע המלבך תדבר זאת או אחרים הגידו לך עלי׃
14ויהי כבואו אל התלמידים וירא עם רב סביבותם וסופרים מתוכחים אתם׃
19הלא משה נתן לכם את התורה ואין איש מכם עשה התורה מדוע תבקשו להרגני׃
20ויען העם ויאמר שד בקרבך מי מבקש להרגך׃
16ויאמרו מקצת הפרושים זה האיש לא מאלהים הוא כי לא ישמר את השבת ואחרים אמרו איכה יוכל איש חטא לעשות אתות כאלה ויהי ריב ביניהם׃
17ויוסיפו ויאמרו אל העור מה תאמר אתה עליו אשר פקח עיניך ויאמר נביא הוא׃
37ושני תלמידיו שמעו את דברו וילכו אחרי ישוע׃
12ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃
28ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים׃
33ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃
23על כן אמרו יולדיו בן דעת הוא שאלו את פיהו׃
24ויקראו שנית לאיש אשר היה עור ויאמרו אליו תן כבוד לאלהים אנחנו ידענו כי האיש הזה חטא הוא׃
6ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה׃
7ויענו לא ידענו מאין׃
4ויאמרו העמדים שם את הכהן הגדול לאלהים תחרף׃
29ויאמרו אליו תלמידיו הנה כעת ברור תמלל ולא תמשל משל׃
38ויענו מן הסופרים והפרושים ויאמרו רבי חפצנו לראות אות מידך׃
3והנה אנשים מן הסופרים אמרו בלבבם מגדף הוא׃
19וישאל הכהן הגדול את ישוע על תלמידיו ועל לקחו׃
38ויען יוחנן ויאמר אליו רבי ראינו איש מגרש שדים בשמך ואיננו הולך אחרינו ונכלאנו יען אשר לא הלך אחרינו׃
20ויאמרו רבים מהם שד בו ומשגע הוא למה תשמעו אליו׃
18ויענו היהודים ויאמרו אליו אי זו אות תראנו כי כזאת אתה עשה׃
9אלה אמרו כי הוא זה ואלה אמרו אך דומה לו והוא אמר אני הוא׃
11אמן אמן אני אמר לך כי את אשר ידענו נדבר ואת אשר ראינו נעיד ואתם לא תקבלו עדותנו׃
18ויהי הוא מתפלל לבדד ויאספו אליו תלמידיו וישאל אתם לאמר מה אמרים עלי המון העם מי אני׃
33ויענו אתו זרע אברהם נחנו ומעולם לא היינו לאיש לעבדים איכה תאמר בני חורין תהיו׃
4וירא אליהם אליהו ומשה מדברים עם ישוע׃
30ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל׃
71ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃
42ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי׃
16וישאל את הסופרים מה אתם מתוכחים עמהם׃
13ויאמרו הפרושים על נשפך מעיד אתה עדותך איננה נאמנה׃