לוקס 19:39
ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃
ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
40ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃
37ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃
38ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃
38ויענו מן הסופרים והפרושים ויאמרו רבי חפצנו לראות אות מידך׃
41ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃
12ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃
1¶ אז ידבר ישוע אל המון העם ואל תלמידיו לאמר׃
11ויראו הפרושים ויאמרו אל תלמידיו מדוע עם המוכסים והחטאים אכל רבכם׃
40ואשר היו עמו מן הפרושים שמעו דבריו ויאמרו אליו הגם אנחנו עורים׃
13אז יביאו אליו ילדים למען ישים עליהם את ידיו ויתפלל עליהם ויגערו בם התלמידים׃
40ויען ישוע ויאמר אליו שמעון דבר לי אליך ויאמר רבי דבר׃
39ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת׃
14ויהי כבואו אל התלמידים וירא עם רב סביבותם וסופרים מתוכחים אתם׃
31ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד׃
32ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם׃
15ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם׃
45ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם׃
45ויען אחד מבעלי התורה ויאמר אליו רבי בדבריך אלה תחרף גם אתנו׃
16וישאל את הסופרים מה אתם מתוכחים עמהם׃
1¶ ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים׃
2ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת׃
19והפרושים דברו איש את אחיו לאמר הראיתם כי הועיל לא תועילו מאומה הנה כל העולם נמשך אחריו׃
39וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃
38ויען יוחנן ויאמר אליו רבי ראינו איש מגרש שדים בשמך ואיננו הולך אחרינו ונכלאנו יען אשר לא הלך אחרינו׃
13ויאמר אליו אחד מן העם רבי אמר נא אל אחי ויחלק אתי את הירשה׃
28ויחרפו אתו ויאמרו אתה תלמידו ואנחנו תלמידיו של משה׃
1¶ אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃
2ויראו הפרושים ויאמרו לו הנה תלמידיך עשים את אשר אסור לעשות בשבת׃
25ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו׃
14ויגשו אליו תלמידי יוחנן ויאמרו מדוע אנחנו והפרושים צמים הרבה ותלמידיך אינם צמים׃
24ויאמרו אליו הפרושים ראה מה המה עשים בשבת דבר אשר לא יעשה׃
34ויען אתו ישוע המלבך תדבר זאת או אחרים הגידו לך עלי׃
19וישאל הכהן הגדול את ישוע על תלמידיו ועל לקחו׃
15ויהי כראות הכהנים הגדולים והסופרים את הנפלאות אשר עשה ואת הילדים הצעקים במקדש ואמרים הושע נא לבן דוד ויחר להם׃
13ויביאו אליו ילדים למען יגע בהם ויגערו התלמידים במביאיהם׃
34והפרושים אמרו על ידי שר השדים מגרש הוא את השדים׃
34והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃
49ויען יוחנן ויאמר מורה ראינו איש מגרש שדים בשמך ונכלא אותו יען איננו הולך עמנו׃
3והנה אנשים מן הסופרים אמרו בלבבם מגדף הוא׃
32והפרושים שמעו את העם מתלחשים עליו כזאת וישלחו הפרושים וראשי הכהנים משרתים לתפשו׃
31ביום ההוא נגשו מן הפרושים ויאמרו אליו צא ולך מזה כי הורדוס מבקש להרגך׃
36ויאמר אליהם מה אויתם כי אעשה לכם׃
28ויאמרו אליו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך את הרשות הזאת לעשות את אלה׃
29ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃
2ויש מן הפרושים אשר אמרו אליהם למה אתם עשים את אשר איננו מתר לעשות בשבת׃
54ויאמרו יעקב ויוחנן תלמידיו כראותם זאת לאמר אדנינו התרצה ונאמר כי תרד אש מן השמים ותאכלם כאשר עשה גם אליהו׃
55ויפן ויגער בם ויאמר הלא ידעתם בני רוח מי אתם׃
16וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃
14ויאמרו יש אמרים יוחנן המטביל הוא ואחרים אמרים אליהו ויש אמרים ירמיהו או אחד מן הנביאים׃
30]13-03[ וילונו הסופרים אשר בהם והפרושים על תלמידיו ויאמרו למה אתם אכלים אליהם הבריאים אינם צריכים לרפא כי אם החלים׃