לוקס 19:40
ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃
ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
37ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃
38ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃
39ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃
41ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃
42לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃
43כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃
44וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃
38ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃
39וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃
40ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃
1¶ ויהי בצאתו מן המקדש ויאמר אליו אחד מתלמידיו רבי ראה מה יפו האבנים והבנינים האלה׃
2ויען ישוע אתו ויאמר הראית את כל הבנינים הגדולים האלה לא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק׃
31ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד׃
32ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם׃
2ויען ישוע ויאמר אליהם הראיתם את כל אלה אמן אמר אני לכם לא תשאר פה אבן על אבן אשר לא תתפרק׃
5ויהי באמרם על המקדש כי מהדר הוא באבנים יפות ובמתנות ויאמר׃
6את אשר אתם ראים הנה ימים באים ולא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק׃
7וישאלהו לאמר רבי מתי אפוא תהיה זאת ומה הוא האות לעת היותה׃
11כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה׃
48ויגערו בו רבים להשתיקו והוא הרבה לצעק בן דוד חנני׃
15ויהי כראות הכהנים הגדולים והסופרים את הנפלאות אשר עשה ואת הילדים הצעקים במקדש ואמרים הושע נא לבן דוד ויחר להם׃
16ויאמרו אליו השמע אתה את אשר אלה אמרים ויאמר ישוע אליהם כן הכי קרא לא קראתם מפי עוללים ויונקים יסדת עז׃
16יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת׃
17ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃
18כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו׃
44והנפל על האבן ההיא ישבר ואשר תפל עליו תשחקהו׃
45ויהי כשמע הכהנים הגדולים והפרושים את משליו ויבינו כי עליהם דבר׃
6ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה׃
7ויענו לא ידענו מאין׃
40ויען ישוע ויאמר אליו שמעון דבר לי אליך ויאמר רבי דבר׃
26ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו׃
2ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת׃
3ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי׃
15מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
42ויאמר ישוע אליהם הכי קרא לא קראתם בכתובים אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃
24ויען יושע ויאמר אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד אשר אם תגידו אתו לי גם אני אגיד לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃
4ויאחז בו וירפאהו וישלחהו׃
19לא יצעק ולא ישא ולא ישמע בחוץ קולו׃
3וכי יאמר איש אליכם דבר ואמרתם האדון צריך להם וברגע ישלחם׃
67ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃
68וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני׃
25ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו׃
27ויענו את ישוע ויאמרו לא ידענו ויאמר אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃
3וכי יאמר אליכם איש למה תעשו זאת ואמרתם האדון צריך לו וברגע ישלחנו הנה׃
39ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת׃
30אז יחלו לאמר אל ההרים נפלו עלינו ואל הגבעות כסונו׃
13ויוסיפו לצעק הצלב אותו׃
6ולא יכלו להשיב על זאת דבר׃
45ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם׃
31וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃