לוקס 23:30
אז יחלו לאמר אל ההרים נפלו עלינו ואל הגבעות כסונו׃
אז יחלו לאמר אל ההרים נפלו עלינו ואל הגבעות כסונו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
14והשמים משו כספר נגלל וכל הר ואי הנתקו ממקומם׃
15ומלכי הארץ והרזנים ושרי האלפים והעשירים והתקיפים וכל עבד וכל בן חרים התחבאו במערות ובסלעי ההרים׃
16ויאמרו אל ההרים ואל הסלעים נפלו עלינו וכסונו מפני הישב על הכסא ומפני חמת השה׃
17כי בא יום עברתו הגדול ומי יוכל להתיצב׃
8ונשמדו במות און חטאת ישראל קוץ ודרדר יעלה על מזבחותם ואמרו להרים כסונו ולגבעות נפלו עלינו׃
29כי הנה ימים באים ואמרו אשרי העקרות ואשרי המעים אשר לא ילדו והשדים אשר לא היניקו׃
31כי אם יעשו כזאת בעץ הלח מה יעשה ביבש׃
16אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים׃
6בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים׃
30והשמיעו עליך בקולם ויזעקו מרה ויעלו עפר על ראשיהם באפר יתפלשו׃
21אז ינוסו אנשי יהודה אל ההרים ואשר הם בתוכה יצאו ואשר הם בפרזות אל יבואו בה׃
22כי ימי נקם המה למלאת כל הכתוב׃
23ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם כי תהיה צרה גדולה בארץ וקצף על העם הזה׃
21לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃
19ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃
16ופלטו פליטיהם והיו אל ההרים כיוני הגאיות כלם המות איש בעונו׃
17כל הידים תרפינה וכל ברכים תלכנה מים׃
18וחגרו שקים וכסתה אותם פלצות ואל כל פנים בושה ובכל ראשיהם קרחה׃
25והיה על כל הר גבה ועל כל גבעה נשאה פלגים יבלי מים ביום הרג רב בנפל מגדלים׃
8מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו צור׃
19ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם׃
40והעלו עליך קהל ורגמו אותך באבן ובתקוך בחרבותם׃
43כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃
17ואוי להרות ולמיניקות בימים ההמה׃
4ונמסו ההרים תחתיו והעמקים יתבקעו כדונג מפני האש כמים מגרים במורד׃
14וכי תראו את שקוץ משמם הנאמר ביד דניאל הנביא עמד במקום אשר לא לו הקורא יבין אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים׃
12לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלם עיין תהיה והר הבית לבמות יער׃
24ראיתי ההרים והנה רעשים וכל הגבעות התקלקלו׃
17פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ׃
18והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ׃
22ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח׃
10לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם׃
19ובאו ונחו כלם בנחלי הבתות ובנקיקי הסלעים ובכל הנעצוצים ובכל הנהללים׃
20וינס כל אי וההרים לא נמצאו׃
4אז יזעקו אל יהוה ולא יענה אותם ויסתר פניו מהם בעת ההיא כאשר הרעו מעלליהם׃
12על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה׃
10בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו׃
18ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה כי פנה אל אלהים אחרים׃
36אמן אמר אני לכם בא יבא כל אלה על הדור הזה׃
34הילילו הרעים וזעקו והתפלשו אדירי הצאן כי מלאו ימיכם לטבוח ותפוצותיכם ונפלתם ככלי חמדה׃
18ותמהרנה ותשנה עלינו נהי ותרדנה עינינו דמעה ועפעפינו יזלו מים׃
29כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו מהגנות אשר בחרתם׃
3וחלליהם ישלכו ופגריהם יעלה באשם ונמסו הרים מדמם׃
20ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה וכל הרמש הרמש על האדמה וכל האדם אשר על פני האדמה ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות וכל חומה לארץ תפול׃
23ואם יאמרו אליכם הנה שם הנה פה אל תלכו ואל תרוצו אחריהם׃
30וינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט לארץ והנה חשך צר ואור חשך בעריפיה׃
30ואמרתם אם היינו בימי אבותינו לא היתה ידנו עמהם לשפך דם הנביאים׃
30ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם׃
35כי כמו פח יבוא על כל הישבים על פני כל הארץ׃
15כי אמרתם כרתנו ברית את מות ועם שאול עשינו חזה שיט שוטף כי עבר לא יבואנו כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו׃