יהודה 1:22
הבדילו את אלה והתנהגו עמהם ברחמים׃
הבדילו את אלה והתנהגו עמהם ברחמים׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
23ואת אלה תושיעו באימה וחלצתם אתם מתוך האש וגעלתם גם את הלבוש המגאל בחלאת הבשר׃
24ולאשר יכול לשמרכם בבלי מכשול ולהעמיד אתכם בששון תמימים לפני כבודו׃
20ואתם האהובים הבנו באמונתכם הנעלה על כל בקדשתה והתפללו ברוח הקדש׃
21ושמרתם את נפשתיכם באהבת אלהים וחכיתם לרחמי אדנינו ישוע המשיח לחיי העולם׃
22זכו את נפשתיכם על ידי הרוח בשמעכם בקול האמת לאהבת אחים בלא חנפה ואהבתם איש את רעהו אהבה חזקה בלב טהור׃
8וסוף דבר היו כלכם לב אחד בעלי חמלה אהבי האחים רחמנים ומתקבלים על הבריות׃
2והוא יכול לחמל על השגגים והתעים בהיותו גם הוא ידוע חלי׃
13כי אין חסד בדין לאשר לא עשה חסד והחסד יתגאה על הדין׃
24ונתבוננה זה על זה לעורר אתנו לאהבה ולמעשים טובים׃
6יש אשר תעו ממנה ויפנו אחרי למודי תהו׃
9ולא הבדיל בינינו וביניהם כי טהר את לבבם על ידי האמונה׃
7ובחסידות את האחוה ובאחוה את האהבה׃
17ואם אב תקראו לאלהים השפט בבלי משא פנים כפי מעללי איש ואיש התהלכו נא ביראה בימי מגוריכם׃
8ולפני כל דבר אהבו איש את אחיו אהבה חזקה כי על רב פשעים תכסה האהבה׃
3כי גם אנחנו היינו מלפנים חסרי דעת וסוררים ותועים ועבדים לתאות ולתשוקות שנות ומתהלכים ברשעה וקנאה ושנואים ושנאים איש את אחיו׃
4אמנם כאשר נגלה נעם אלהים מושיענו ורחמנותו אל האדם׃
30כי כאשר גם אתם מלפנים ממרים הייתם את פי אלהים ועתה הוחנתם במרים של אלה׃
31כן גם אלה עתה ממרים היו למען על ידי חנינתכם גם הם יחנו׃
5חביבי באמונה כל מעשיך עם האחים ועם הארחים׃
6אשר העידו על אהבתך בפני הקהל ואף תיטיב לעשות בלותך אתם כאשר יאתה לפני אלהים׃
15והזהרו פן יש בכם איש מתאחר מחסד אלהים פן יוגיעכם שרש פרה לענה ויטמאו בו רבים׃
15הן יש מגידים את המשיח מקנאה וריב ויש מגידים בכונה טובה׃
16אלה ממריבה מגידים את המשיח לא בלב טהור כי חשבים להוסיף צרה על מוסרי׃
32והיו טובים איש אל רעהו ורחמנים וסלחים איש לאחיו כאשר סלח לכם האלהים במשיח׃
19לאחז באמונה וברוח הטובה אשר יש מאסים בה ותשבר אנית אמונתם׃
4אבל האלהים המלא רחמים ברב אהבתו אשר אהב אתנו׃
17ואתם האהובים זכרו את הדברים הנאמרים מקדם ביד שליחי אדנינו ישוע המשיח׃
21אשר יש מתפארים בו ויתעו מן האמונה׃ [
21לכן הסירו מעליכם כל טנוף ותרבות רעה וקבלו בענוה את הדבר הנטוע בכם אשר יכל להושיע את נפשתיכם׃
22והיו עשי הדבר ולא שמעיו לבד לרמות את נפשכם׃
10לכן כאשר העת בידנו נעשה נא את הטוב עם כל אדם וביותר עם בני אמונתנו׃
6אשר בה תגילו אתם המתעצבים עתה מעט לפי הצרך במסת שנות׃
10אשר לפנים לא עם הייתם ועתה עם אלהים ואשר לפנים לא רחמו ועתה מרחמים׃
14והננו מזהירים אתכם אחי הוכיחו את הסוררים אמצו את רכי הלבב תמכו את החלשים והאריכו רוח אל כל אדם׃
31נבערים מדעת ובגדים אכזרים נטרי שנאה ולא רחמנים׃
9אמנם ידידי מבטחים אנחנו בכם טבות מאלה וקרבות לישועה אף כי דברנו כזאת׃
1¶ על כן בהיות לנו השרות הזה כאשר חננו לא נחת׃
25ומיסר בנמיכות רוח את המתנגדים אולי יתן האלהים בלבבם לשוב להכרת האמת׃
7ועתה להפך תסלחו ותנחמו כדי שלא יתבלע האיש בגדל העצבון׃
14אשר נתן את נפשו בעדנו לגאלנו מכל עול ולטהר לו עם סגלה הזריז במעשים טובים׃
4הלא בזאת נחלק לבכם והנכם שפטים בעלי מחשבות רעות׃
16על כן נקרבה בבטחון אל כסא החסד לשאת רחמים ולמצא חסד לעזרה בעתה׃
2רחמים ושלום ואהבה יהיו לכם למכביר׃
17ואיש אשר לו נכסי העולם והוא ראה את אחיו חסר לחם וקפץ את רחמיו ממנו איך תעמד בו אהבת אלהים׃
3אם אמנם טעמתם כי טוב האדון׃
3זכרו את האסורים כאלו אתם אסורים עמהם ואת הנלחצים באשר גם אתם בבשר׃
12ראו עתה אחי פן יש באחד מכם לב רע וחסר אמונה לסור מאלהים חיים׃
19אחי כי יתעה איש בכם מן האמת ואיש אחר ישיבנו׃
10באהבת אחים הראו חבה יתרה ובכבוד הקדימו איש את רעהו׃
9כי יודע יהוה להציל את חסידיו מנסיון ולחשך את הרשעים ליום המשפט להשיב גמולם להם׃