יעקב 2:13
כי אין חסד בדין לאשר לא עשה חסד והחסד יתגאה על הדין׃
כי אין חסד בדין לאשר לא עשה חסד והחסד יתגאה על הדין׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
12כן דברו וכן עשו כאנשים העתידים להשפט על פי תורת החרות׃
11כי אין משא פנים עם האלהים׃
12כי כל אלה אשר חטאו בלי תורה גם בבלי תורה יאבדו ואשר חטאו בתורה גם על פי התורה ישפטו׃
13כי לא שמעי התורה צדיקים לפני האלהים כי אם עשי התורה הם יצדקו׃
7אשרי הרחמנים כי הם ירחמו׃
1¶ אל תשפטו למען לא תשפטו׃
2כי במשפט אשר אתם שפטים בו תשפטו ובמדה אשר אתם מדדים בה ימד לכם׃
14אחי מה יועיל לאיש אם יאמר כי יש לו אמונה ומעשים אין בו התוכל האמונה להושיעו׃
36לכן היו רחמנים כאשר גם אביכם רחום הוא׃
37ואל תשפטו ולא תשפטו אל תחיבו ולא תחיבו נקו ותנקו׃
5ובקשי לבבך הממאן לשוב תצבר לך עברה אל יום עברת האלהים ועת הגלות צדקת משפטו׃
6אשר ישלם לאיש כמעשהו׃
33הלא היה לך גם אתה לרחם על העבד חברך כאשר רחמתי אני עליך׃
34ויקצף אדניו ויסגר אותו למיסרים עד כי ישלם את כל חובו׃
1¶ לכן אין לך התנצלות אתה בן אדם הדן תהיה מי שתהיה כי במה שתדין את חברך תחיב את נפשך באשר אתה הדן תעשה כמעשהו׃
2וידענו כי משפט אלהים כפי האמת על עשי אלה׃
3ואתה בן אדם הדן את אשר פעלו כאלה ועשית כמעשיהם התחשב להמלט ממשפט האלהים׃
30כי כאשר גם אתם מלפנים ממרים הייתם את פי אלהים ועתה הוחנתם במרים של אלה׃
31כן גם אלה עתה ממרים היו למען על ידי חנינתכם גם הם יחנו׃
17גמל נפשו איש חסד ועכר שארו אכזרי׃
11אחי אל תחרפו איש את רעהו המחרף את רעהו ודן את אחיו הוא מחרף את התורה ודן את התורה ואם תדין את התורה אינך עשה התורה כי אם שפטה׃
12אחד הוא המחקק אשר יכול להושיע ולאבד ומי אתה כי תדין את עמיתך׃
13מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועזב ירחם׃
9אחי אל תתאוננו איש על רעהו פן תשפטו הנה השופט עמד לפתח׃
37ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה׃
6הרשעתם והמתם את הצדיק והוא נענה לא יפתח פיו׃
22הבדילו את אלה והתנהגו עמהם ברחמים׃
15כי למשה אמר וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם׃
16ועל כן אין הדבר לא ביד הרצה ולא ביד הרץ כי אם ביד האלהים המרחם׃
16יען אשר לא זכר עשות חסד וירדף איש עני ואביון ונכאה לבב למותת׃
25וכל עשה עול הוא ישא העול אשר עשה ואין שם משא פנים׃
21לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן׃
37כי מדבריך תצדק ומדבריך תחיב׃
13ואשר בחוץ האלהים ישפטם ואתם תבערו את הרע מקרבכם׃
12אל יהי לו משך חסד ואל יהי חונן ליתומיו׃
17ודין רשע מלאת דין ומשפט יתמכו׃
9אולם אם תשאו פנים תחטאו במעשיכם והתורה תוכיחכם כעברים אותה׃
21בז לרעהו חוטא ומחונן עניים אשריו׃
20כי כעס אדם לא יפעל צדקת אלהים׃
4הלא בזאת נחלק לבכם והנכם שפטים בעלי מחשבות רעות׃
17כי עת החל המשפט מבית אלהים ואם ממנו ראשנה מה אפוא תהיה אחרית הממרים את בשורת אלהים׃
7ולו ידעתם מה הוא חסד חפצתי ולא זבח לא הרשעתם את הנקים׃
17ואיש אשר לו נכסי העולם והוא ראה את אחיו חסר לחם וקפץ את רחמיו ממנו איך תעמד בו אהבת אלהים׃
27כי אם בעותי הדין העתיד ואש קנאה אשר תאכל את הצררים׃
28הן איש כי יפר תורת משה מות ימות בלי חמלה על פי שנים עדים או שלשה׃
31עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון׃
31נבערים מדעת ובגדים אכזרים נטרי שנאה ולא רחמנים׃
17ואם אב תקראו לאלהים השפט בבלי משא פנים כפי מעללי איש ואיש התהלכו נא ביראה בימי מגוריכם׃
18ויוצא מזה כי את אשר יחפץ יחננו ואת אשר יחפץ יקשהו׃
15כי התורה מביאה קצף כי באשר אין תורה גם אין שם עברה׃