אל הרומים 2:5
ובקשי לבבך הממאן לשוב תצבר לך עברה אל יום עברת האלהים ועת הגלות צדקת משפטו׃
ובקשי לבבך הממאן לשוב תצבר לך עברה אל יום עברת האלהים ועת הגלות צדקת משפטו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
1¶ לכן אין לך התנצלות אתה בן אדם הדן תהיה מי שתהיה כי במה שתדין את חברך תחיב את נפשך באשר אתה הדן תעשה כמעשהו׃
2וידענו כי משפט אלהים כפי האמת על עשי אלה׃
3ואתה בן אדם הדן את אשר פעלו כאלה ועשית כמעשיהם התחשב להמלט ממשפט האלהים׃
4או התבוז לעתרת טובו ולחמלתו ולארך רוחו ולא תתבונן כי טובת האלהים תדריך אתך לתשובה׃
6אשר ישלם לאיש כמעשהו׃
7למתמידים בעשות הטוב ומבקשים את הכבוד וההדר ואת אשר איננו עבד יתן את חיי העולמים׃
8ועל בני המרי ואשר לא ישמעו לאמת כי אם לעולה שמעו חרון אף וחמה׃
9צרה ומצוקה על כל נפש אדם עשה הרע על היהודי בראשונה וכן גם על היוני׃
18כי נגלה חרון אלהים מן השמים על כל רשעת בני אדם ועולתם אשר יעצרו את האמת בעולה׃
6כי בגלל אלה בא חרון אלהים על בני חמרי׃
5לאות צדקת משפט אלהים למען תמצאו ראוים למלכות האלהים אשר בעבורה גם תענו׃
6באשר צדיק האלהים לגמל לחץ ללחציכם׃
8אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר׃
8באש להבה להשיב נקם לאשר לא ידעו את האלהים ולא שמעו לבשורת אדנינו ישוע המשיח׃
9אשר ישאו משפט אבדן עולם מאת פני האדון ומהדר גאונו׃
6אל ישיא איש אתכם בדברי ריק כי בגלל אלה חרון אלהים בא על בני המרי׃
13כי אין חסד בדין לאשר לא עשה חסד והחסד יתגאה על הדין׃
9כי יודע יהוה להציל את חסידיו מנסיון ולחשך את הרשעים ליום המשפט להשיב גמולם להם׃
22ומה אפוא אם האלהים החפץ להראות זעמו ולהודיע גבורתו נשא בכל ארך רוחו את כלי הזעם הנכונים לאבדון׃
5ואם עולתנו תרומם את צדקת האלהים מה נאמר הכי יש עול באלהים המשלח חרון אפו לפי דרך בני אדם אנכי מדבר׃
21אין לך חלק וגורל בדבר הזה כי לבבך איננו ישר לפני האלהים׃
22ועתה שוב מרעתך זאת והתחנן אל האלהים אולי תסלח לך מזמת לבבך׃
23כי ראה אנכי כי באת לידי מרורת רוש וחרצבות רשע׃
20כי כעס אדם לא יפעל צדקת אלהים׃
15כאשר נאמר היום אם בקלו תשמעו אל תקשו לבבכם כמריבה׃
1¶ איש תוכחות מקשה ערף פתע ישבר ואין מרפא׃
9ולא יאחר יהוה את אשר הבטיח כאשר יש חשבים אתה לאחור כי אך האריך אפו בעבורנו ולא יחפץ באבד איש כי אם בפנות כלם לתשובה׃
11כי ראו נא את אשר נעצבתם כרצון אלהים כמה הביא אתכם זה לידי זריזות גם להתנצלות גם לרגז גם ליראה גם לתשוקה גם לקנאה גם לנקמה ובכל הוכחתם כי נקיים אתם בדבר ההוא׃
15לעשות משפט בכלם ולהוכיח כל רשעי ארץ על כל מעשי רשעתם ועל כל הקשות אשר דברו עליו חטאים אנשי רשע׃
31נבערים מדעת ובגדים אכזרים נטרי שנאה ולא רחמנים׃
30כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו׃
17ודין רשע מלאת דין ומשפט יתמכו׃
27כי אם בעותי הדין העתיד ואש קנאה אשר תאכל את הצררים׃
8אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר׃
3ובדברי בדוי יעשו אתכם למחסר להם למען בצע בצע אשר משפטם מעולם לא יתמהמה ושברם לא ינום׃
4כי לא חס אלהים על המלאכים אשר חטאו כי אם הורידם לקצבי הרים ויסגירם בכבלי אפל לשמרם למשפט׃
18חשכי הדעת ומוזרים לחיי אלהים מפני אולתם אשר בהם כי טח מהשכיל לבבם׃
6ונכונים לנקם נקמה מאת כל מרי אם תשלם משמעתכם׃
18דרכך ומעלליך עשו אלה לך זאת רעתך כי מר כי נגע עד לבך׃
7גם השמים והארץ אשר לפנינו נצפנו בדברו והם שמורים לאש ליום הדין ואבד אנשי הרשע׃
17בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף וילך שובב בדרך לבו׃
11אלהים שופט צדיק ואל זעם בכל יום׃
16המנעים אתנו מדבר אל הגוים כי יושעו למען אשר ימלאו את חטאתיהם בכל עת וישיגם החרון עד לכלה׃
29מה תחשבו כמה יגדל הענש הראוי לרמס ברגלו את בן האלהים וחשב לחל את דם הברית אשר הוא מקדש בו ומחרף את רוח החסד׃
30כי כאשר גם אתם מלפנים ממרים הייתם את פי אלהים ועתה הוחנתם במרים של אלה׃
12למען ידונו בל אשר לא האמינו באמת כי אם רצו בעולה׃
34ויקצף אדניו ויסגר אותו למיסרים עד כי ישלם את כל חובו׃
7ולא שמעתם אלי נאם יהוה למען הכעסוני במעשה ידיכם לרע לכם׃
31מה נורא לנפל ביד אלהים חיים׃
43סכתה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת׃