לוקס 1:59
ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃
ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
60ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃
61ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃
62וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃
63וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃
64ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃
65ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃
66וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃
67וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃
68ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃
56ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃
57וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃
58וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃
21ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן׃
22וימלאו ימי טהרה לפי תורת משה ויעלהו לירושלים להעמידו לפני יהוה׃
23כאשר כתוב בתורת יהוה כל זכר פטר רחם יקרא קדש ליהוה׃
11וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃
12ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃
13ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃
14והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃
15כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃
5כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃
6ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃
7ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃
8ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃
9וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃
36והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃
21והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃
22ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃
23ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃
24ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃
25ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃
26ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃
18ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃
19ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃
40ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃
41ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃
3וביום השמיני ימול בשר ערלתו׃
31והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃
32והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃
27ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות עליו כמשפט התורה׃
28ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר׃
44כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃
76ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃
1¶ בחדש השמיני בשנת שתים לדריוש היה דבר יהוה אל זכריה בן ברכיה בן עדו הנביא לאמר׃
9ויהי בימים ההם ויבא ישוע מנצרת אשר בגליל ויטבל על ידי יוחנן בירדן׃
39ויכלו את הכל כפי תורת יהוה וישובו הגלילה אל נצרת עירם׃
80ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃
6ויהי בהיותם שם וימלאו ימיה ללדת׃
8ויתן לו את ברית המילה ובכן הוליד את יצחק וימל אתו ביום השמיני ויצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את שנים עשר האבות׃
22ותהי כל זאת למלאת את אשר דבר יהוה ביד הנביא לאמר׃