לוקס 1:21
והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃
והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
22ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃
23ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃
24ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃
25ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃
18ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃
19ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃
20והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃
10וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃
11וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃
12ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃
13ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃
62וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃
63וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃
64ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃
65ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃
66וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃
67וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃
33ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו׃
7ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃
8ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃
39ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃
40ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃
41ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃
5המה ראו כן תמהו נבהלו נחפזו׃
59ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃
15חתו לא ענו עוד העתיקו מהם מלים׃
16והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד׃
5כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃
15ויהי כאשר חכה העם וכלם חשבים בלבם לאמר אולי יוחנן הוא המשיח׃
10ויכירו אותו כי הוא אשר היה ישב לשאל צדקה בשער המקדש המהדר וימלאו שמה ושממון על הנעשה לו׃
11ויהי הוא מחזיק בפטרוס וביוחנן וירץ אליהם כל העם אל האולם הנקרא אולם של שלמה וישתוממו׃
7וישתוממו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו הנה כל אלה המדברים הלא גלילים המה׃
18וכל השמעים תמהו על הדברים אשר דברו אליהם הרעים׃
28וישבו שם עם התלמידים ימים לא מעטים׃
43וימלאו את הימים וישובו ויותר ישוע הנער בירושלים ויוסף ואמו לא ידעו׃
38וכל העם השכימו לבוא אליו במקדש לשמע אותו׃
40ויהי בשוב ישוע ויקבל אתו העם כי כלם היו מחכים לו׃
48ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃
36והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃
26ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו׃
46ויהי אחרי שלשת ימים וימצאהו במקדש ישב בתוך המורים שמע אליהם ושאל אתם׃
47וכל השמעים אליו השתוממו על שכלו ועל תשובתיו׃
56ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃
57וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃
3כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא לא יאחר׃
12וישתוממו כלם ויבהלו ויאמרו איש אל אחיו מה תהיה זאת׃
20ויראו התלמידים ויתמהו לאמר איך יבשה התאנה פתאם׃
44כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃
45ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃
21והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא׃