מתי 21:20
ויראו התלמידים ויתמהו לאמר איך יבשה התאנה פתאם׃
ויראו התלמידים ויתמהו לאמר איך יבשה התאנה פתאם׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
18ובבקר שב אל העיר והוא רעב׃
19וירא תאנה אחת על הדרך ויקרב אליה ולא מצא בה מאומה מלבד העלים ויאמר אליה מעתה לא יהיה ממך פרי עד עולם ותיבש התאנה פתאם׃
19ויהי בערב ויצא אל מחוץ לעיר׃
20ויהי הם עברים בבקר ויראו את התאנה כי יבשה עם שרשיה׃
21ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה׃
22ויען ישוע ויאמר אליהם תהי נא בכם אמונת אלהים׃
29וידבר אליהם משל ראו את התאנה ואת כל העצים׃
30כי תראו אתם מוציאים את פרחם הלא ידעתם כי קרב הקיץ׃
31ככה אף אתם בבא אלה לעיניכם דעו כי קרובה מלכות האלהים׃
11ויבא ישוע ירושלים ואל בית המקדש וירא ויתבונן על הכל והיום רפה לערוב ויצא אל בית היני עם שנים העשר׃
12ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב׃
13וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים׃
14ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו׃
21ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אם תהיה לכם אמונה ואינכם מסתפקים לא לבד כמעשה התאנה הזאת תעשו כי גם באמרכם אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים היו תהיה׃
28למדו נא את משל התאנה כשירטב ענפה ופרח עלה ידעתם כי קרוב הקיץ׃
29כן אף אתם בראתכם כי היו כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃
32למדו נא את משל התאנה כאשר ירטב ענפה ופרחו עליה ידעתם כי קרוב הקיץ׃
6וישא משלו ויאמר איש אחד היתה לו תאנה נטועה בכרמו ויבא לבקש בה פרי ולא מצא׃
7ויאמר אל הכרם הנה זה שלש שנים אנכי בא לבקש פרי בתאנה הזאת ואינני מוצא גדע אותה למה זה תשחית את האדמה׃
1¶ ויהי כאשר קרבו לירושלים ובאו אל בית פגי בהר הזיתים וישלח ישוע שנים מן התלמידים׃
6ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם׃
9וישאלהו תלמידיו לאמר מה המשל הזה׃
10ויאמרו העצים לתאנה לכי את מלכי עלינו׃
11ותאמר להם התאנה החדלתי את מתקי ואת תנובתי הטובה והלכתי לנוע על העצים׃
19ויגשו התלמידים אל ישוע והוא לבדו ויאמרו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו׃
20ויאמר ישוע אליהם מפני אשר אינכם מאמינים כי אמן אמר אני לכם אם יש לכם אמונה כגרגר החרדל ואמרתם אל ההר הזה העתק מזה שמה ונעתק ממקומו ואין דבר אשר יבצר מכם׃
6ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש׃
39ויחזיקו בו וידחפוהו אל מחוץ לכרם ויהרגו אתו׃
40והנה כבוא בעל הכרם מה יעשה לכרמים ההם׃
41ויאמרו אליו ירע לרעים ויאבדם ואת הכרם יתן לכרמים אחרים אשר ישיבו לו את הפרי בעתו׃
7וישאלהו לאמר רבי מתי אפוא תהיה זאת ומה הוא האות לעת היותה׃
34ויהי בהגיע עת האסיף וישלח עבדיו אל הכרמים לקחת את פריו׃
13ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃
6ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃
9אולי תעשה פרי ואם לא בשנה הבאה תגדענה׃
50ויען ישוע ויאמר אליו על אמרי לך כי תחת התאנה ראיתיך האמנת הנה גדלות מאלה תראה׃
1¶ ויהי כאשר קרבו לירושלים אל בית פגי ובית היני בהר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו׃
9ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים׃
48ויאמר אליו נתנאל מאין ידעתני ויען ישוע ויאמר לו בטרם קרא לך פילפוס בהיותך תחת התאנה אנכי ראיתיך׃
22וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃
21ויאמר אליהם איך לא תבינו׃
29וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר׃
20אילנא די חזית די רבה ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לכל ארעא׃
1¶ ויהי בצאתו מן המקדש ויאמר אליו אחד מתלמידיו רבי ראה מה יפו האבנים והבנינים האלה׃
19וכל עץ אשר לא יעשה פרי טוב יגדע וישלך באש׃
20לכן בפרים תכירו אותם׃
43וישתוממו כלם על גדלת האלהים ויהי בתמהם כלם על כל אשר עשה ויאמר ישוע אל תלמידיו׃
7שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה׃
5כי לפני קציר כתם פרח ובסר גמל יהיה נצה וכרת הזלזלים במזמרות ואת הנטישות הסיר התז׃
21אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל׃