לוקס 1:39
ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃
ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
40ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃
41ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃
42ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃
43ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃
44כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃
45ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃
46ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃
47ותגל רוחי באלהי ישעי׃
48]94-84[ אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃
49]94-84[׃
34ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃
35ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃
36והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃
37כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃
38ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃
56ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃
57וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃
58וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃
23ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃
24ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃
25ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃
26ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃
27אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃
28ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃
29והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃
30ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃
31והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃
3וילכו כלם להתפקד איש לעירו׃
4ויעל גם יוסף מן הגליל מעיר נצרת אל יהודה לעיר דוד הנקראה בית לחם כי היה מבית דוד וממשפחתו׃
5להתפקד עם מרים המארשה לו והיא הרה׃
15ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל רעהו נעברה נא עד בית לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יהוה׃
16וימהרו לבוא וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד שכב באבוס׃
21ויקם ויקח את הילד ואת אמו ויבא ארצה ישראל׃
5כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃
29היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו׃
38ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים׃
39ויכלו את הכל כפי תורת יהוה וישובו הגלילה אל נצרת עירם׃
31והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃
22ותהי כל זאת למלאת את אשר דבר יהוה ביד הנביא לאמר׃
23הנה העלמה הרה וילדת בן וקראו שמו עמנואל אשר פרושו האל עמנו׃
24וייקץ יוסף משנתו ויעש כאשר צוהו מלאך יהוה ויקח אליו את אשתו׃
25ולא ידעה עד כי ילדה בן את בכורה ויקרא את שמו ישוע׃
18והלדת ישוע המשיח כה היתה מרים אמו ארשה ליוסף ובטרם יבא אליה נמצאת הרה לרוח הקדש׃
14ויקם ויקח את הילד ואת אמו בלילה ויברח מצרימה׃
19ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה׃
20הוא חשב כזאת והנה מלאך יהוה נראה אליו בחלום ויאמר יוסף בן דוד אל תירא מכנוס אליך את מרים אשתך כי אשר הרה בה מרוח הקדש הוא׃
20ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית׃
33ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו׃
19ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃
13ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃