לוקס 2:38
ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים׃
ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
36ותהי שם חנה אשה נביאה בת פנואל משבט אשר והיא באה בימים וחיתה עם בעלה שבע שנים אחרי בתוליה׃
37והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ובצום ובתחנונים עבדה את האלהים לילה ויום׃
56ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃
57וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃
58וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃
52והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה׃
53ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן׃
39ויכלו את הכל כפי תורת יהוה וישובו הגלילה אל נצרת עירם׃
27ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות עליו כמשפט התורה׃
28ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר׃
29עתה תפטר את עבדך כדברך אדני בשלום׃
30כי ראו עיני את ישועתך׃
38ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃
39ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃
40ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃
41ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃
42ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃
43ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃
44כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃
45ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃
46ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃
47ותגל רוחי באלהי ישעי׃
48]94-84[ אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃
49]94-84[׃
68ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃
20וישובו הרעים מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי אשר נאמר אליהם׃
25ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃
36והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃
13וישם את ידיו עליה וכרגע קמה ותתעודד ותשבח את האלהים׃
22וימלאו ימי טהרה לפי תורת משה ויעלהו לירושלים להעמידו לפני יהוה׃
23כאשר כתוב בתורת יהוה כל זכר פטר רחם יקרא קדש ליהוה׃
24ולתת קרבן כאמור בתורת יהוה שתי תרים או שני בני יונה׃
25והנה איש היה בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקדש היה עליו׃
15ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול׃
16ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני׃
47ותרא האשה כי לא נסתרה ממנו ותחרד לקראתו ותפל לפניו ותגד באזני כל העם על מה נגעה בו ואיך נרפאה פתאם׃
64ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃
23ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃
43ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃
29היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו׃
27ויהי כדברו את הדברים האלה ואשה אחת מן העם נשאה את קולה ותאמר אליו אשרי הבטן אשר נשאתך והשדים אשר ינקת׃
26ותאמר בי אדני חי נפשך אדני אני האשה הנצבת עמכה בזה להתפלל אל יהוה׃
27אל הנער הזה התפללתי ויתן יהוה לי את שאלתי אשר שאלתי מעמו׃
28ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃
16וימהרו לבוא וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד שכב באבוס׃
17ויראו וישמיעו את הדבר הנאמר אליהם על הגער הזה׃
32אור לגלות עיני הגוים ותפארת ישראל עמך׃
31ויגש ויאחז בידה ויקימה ותרף ממנה הקדחת פתאם ותשרת אותם׃
78ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃
38ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה׃