לוקס 1:64
ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃
ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
62וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃
63וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃
34ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו הפתח׃
35וברגע נפתחו אזניו ויתר קשר לשונו וידבר בשפה ברורה׃
65ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃
66וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃
67וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃
68ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃
19ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃
20והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃
21והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃
22ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃
23ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃
44כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃
41ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃
42ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃
28ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר׃
43ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃
57וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃
58וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃
59ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃
60ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃
8ויקפץ ויתהלך ויבא אתם אל המקדש מתהלך ומרקד ומשבח את האלהים׃
9ויראהו כל העם מתהלך ומשבח את האלהים׃
13ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃
14והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃
15כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃
37וישתוממו עד מאד ויאמרו את הכל עשה יפה גם החרשים הוא עשה לשמעים גם האלמים למדברים׃
28ויצא שמעו מהר בכל מקמות ארץ הגליל׃
25וימהר ויקם לעיניהם וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים׃
14ויהי היום ויגרש שד והוא אלם ויהי אחרי צאת השד וידבר האלם ויתמהו העם׃
15ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו׃
16ותאחז כלם רעדה וישבחו את האלהים ויאמרו כי נביא גדול קם בקרבנו וכי פקד האלהים את עמו׃
21ויחל ויאמר אליהם היום נתמלא הכתוב הזה באזניכם׃
8ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃
38ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים׃
76ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃
13וישם את ידיו עליה וכרגע קמה ותתעודד ותשבח את האלהים׃
21ויהי בהטבל כל העם וגם ישוע נטבל ומתפלל ויפתחו השמים׃
15ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול׃
10ויהי אך עלה עלה מן המים וירא את השמים נבקעים והרוח כיונה ירדת עליו׃
17ויתן לו ספר ישעיה הנביא ויפתח את הספר וימצא את המקום אשר היה כתוב בו׃
42עודנו מדבר והצרעת סרה ממנו ויטהר׃
45אך הוא בצאתו החל לקרא הרבה ולהשמיע הדבר עד אשר לא יכל לבוא עוד אל עיר בגלוי כי אם היה ישב מחוץ לעיר במקמות חרבה ויבאו אליו מכל עבריו׃
31ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל׃
36והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃
80ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃
33וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא נראתה כזאת בישראל׃
46כי שמעו אתם ממללים בלשנות ומגדלים את האלהים׃
10ויאמר בקול גדול עמד הכן על רגליך וידלג ויתהלך׃