לוקס 3:21
ויהי בהטבל כל העם וגם ישוע נטבל ומתפלל ויפתחו השמים׃
ויהי בהטבל כל העם וגם ישוע נטבל ומתפלל ויפתחו השמים׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
13ויבא ישוע מן הגליל הירדנה אל יוחנן להטבל על ידו׃
14ויוחנן חשך אותו לאמר אני צריך להטבל על ידך ואתה בא אלי׃
15ויען ישוע ויאמר אליו הניחה לי כי כן נאוה לנו למלא כל הצדקה וינח לו׃
16ויהי כאשר נטבל ישוע וימהר לעלות מן המים והנה נפתחו לו השמים וירא את רוח אלהים יורדת כיונה ונחה עליו׃
17והנה קול מן השמים אומר זה בני ידידי אשר רצתה נפשי בו׃
8אנכי טבלתי אתכם במים והוא יטבל אתכם ברוח הקדש׃
9ויהי בימים ההם ויבא ישוע מנצרת אשר בגליל ויטבל על ידי יוחנן בירדן׃
10ויהי אך עלה עלה מן המים וירא את השמים נבקעים והרוח כיונה ירדת עליו׃
11ויהי קול מן השמים אתה בני ידידי אשר רצתה נפשי בו׃
22וירד עליו רוח הקדש בדמות גוף כיונה ויהי קול מן השמים ויאמר אתה בני ידידי בך רצתה נפשי׃
22ויהי אחרי הדברים האלה ויבא ישוע ותלמידיו אל ארץ יהודה ויגר שם עמהם ויטבל׃
23וגם יוחנן היה טבל בעינון קרוב לשלם כי שמה מים לרב ויבאו ויטבלו׃
24כי עוד לא נתן יוחנן אל בית הסהר׃
5ויצאו אליו ישבי ירושלים וכל יהודה וכל ככר הירדן׃
6ויטבלו על ידו בירדן מתודים את חטאתם׃
1¶ בימים ההם בא יוחנן המטביל ויהי קרא במדבר יהודה לאמר׃
2שובו כי מלכות השמים הגיעה׃
3הלא זה הוא אשר נבא עליו ישעיהו הנביא לאמר קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃
2בימי הכהנים הגדולים חנן וקיפא היה דבר אלהים אל יוחנן בן זכריה במדבר׃
3ויבא אל כל ככר הירדן ויקרא טבילת התשובה לסליחת החטאים׃
29וכל העם והמכסים כשמעם הצדיקו את האלהים ויטבלו בטבילת יוחנן׃
3קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃
4ויהי יוחנן טבל במדבר וקורא טבילת התשובה לסליחת החטאים׃
5ותצא אליו כל ארץ יהודה ובני ירושלים ויטבלו כלם על ידו בנהר הירדן מתודים את חטאתם׃
31ואני לא ידעתיו כי אם בעבור יגלה בישראל באתי אני לטבל במים׃
32ויעד יוחנן ויאמר חזיתי הרוח כדמות יונה ירדת משמים ותנח עליו׃
33ואני לא ידעתיו אולם השלח אתי לטבל במים הוא אמר אלי את אשר תראה הרוח ירדת ונחה עליו הנה זה הוא אשר יטבל ברוח הקדש׃
20הוסיף על כל אלה גם את זאת ויסגר את יוחנן במשמר׃
24אשר לפני בואו קדם יוחנן לקרא את טבילת התשובה אל כל עם ישראל׃
4טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם׃
15ויהי כאשר חכה העם וכלם חשבים בלבם לאמר אולי יוחנן הוא המשיח׃
16ויען יוחנן ויאמר לכלם הן אני טובל אתכם במים אבל בוא יבוא החזק ממני אשר אינני כדי להתיר את שרוך נעליו הוא יטבל אתכם ברוח הקדש ובאש׃
26ויבאו אל יוחנן ויאמרו אליו רבי האיש אשר היה עמך בעבר הירדן ואשר העידת לו הנו טבל וכלם באים אליו׃
30טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם השיבוני׃
28זאת היתה בבית עברה מעבר לירדן מקום אשר יוחנן מטביל שם׃
14ואחרי אשר הסגר יוחנן בא ישוע הגלילה ויקרא את בשורת מלכות האלהים לאמר׃
17כי לקח מאת אלהים האב יקר וכבוד בבא אליו קול מתוך הדרת כבודו לאמר זה בני ידידי רצתה נפשי בו׃
5ויהי כשמעם זאת ויבאו להטבל בשם ישוע האדון׃
3ויאמר אליהם על מה אפוא הטבלתם ויאמרו על טבילת יוחנן׃
5כי יוחנן הטביל במים ואתם תטבלו ברוח הקדש בקרוב אחרי הימים האלה׃
5עודנו מדבר והנה ענן אור הצל עליהם והנה קול מתוך הענן אמר זה בני ידידי אשר רציתי בו אליו תשמעון׃
37אתם ידעתם את הדבר הנעשה בכל יהודה החל מן הגליל אחרי הטבילה אשר קרא אותה יוחנן׃
41והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃
1¶ ויהי הוא מתפלל במקום אחד ויאמר אליו אחד מתלמידיו אחרי כלותו אדני למדנו להתפלל כאשר למד גם יוחנן את תלמידיו׃
16ואזכר את דבר האדון אשר אמר יוחנן הטביל במים ואתם תטבלו ברוח הקדש׃
11הן אנכי טובל אתכם במים לתשובה והבא אחרי חזק הוא ממני אשר אינני כדי לשאת נעליו והוא יטבל אתכם ברוח הקדש ובאש׃
17מן העת ההיא החל ישוע לקרא קרוא ואמור שובו כי הגיעה מלכות השמים׃
21ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן׃
12ויבאו גם מוכסים להטבל ויאמרו אליו רבי מה נעשה׃
1¶ ויהי ככלות ישוע לדבר את הדברים האלה ויסע מן הגליל ויבא אל גבול יהודה בעבר הירדן׃