לוקס 11:1
¶ ויהי הוא מתפלל במקום אחד ויאמר אליו אחד מתלמידיו אחרי כלותו אדני למדנו להתפלל כאשר למד גם יוחנן את תלמידיו׃
¶ ויהי הוא מתפלל במקום אחד ויאמר אליו אחד מתלמידיו אחרי כלותו אדני למדנו להתפלל כאשר למד גם יוחנן את תלמידיו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
2ויאמר אליהם כי תתפללו אמרו אבינו שבשמים יתקדש שמך תבוא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃
3את לחם חקנו תן לנו יום יום׃
4וסלח לנו את חובתנו כי סלחים גם אנחנו לכל החיב לנו ואל תביאנו לידי נסיון כי אם הצילנו מן הרע׃
5ויאמר אליהם מי בכם אשר יהיה לו אהב והלך ובא אליו בחצות הלילה ואמר אליו ידידי הלוני שלשת ככרות לחם׃
39ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃
40ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃
41והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃
42אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃
7ובהתפללכם אל תפטפטו כגוים החשבים כי בהרבות דבריהם ישמעו׃
8ואתם אל תדמו להם כי יודע אביכם כל צרככם בטרם תשאלו ממנו׃
9לכן כה תתפללו אבינו שבשמים יתקדש שמך׃
10תבא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃
11את לחם חקנו תן לנו היום׃
12וסלח לנו את חבותינו כאשר סלחנו גם אנחנו לחיבינו׃
18ויהי הוא מתפלל לבדד ויאספו אליו תלמידיו וישאל אתם לאמר מה אמרים עלי המון העם מי אני׃
12ויהי בימים ההם ויצא ההרה להתפלל ויעמד כל הלילה בתפלה לאלהים׃
1¶ ויהי ככלות ישוע לצות את שנים עשר תלמידיו וילך משם ללמד ולקרא בעריהם׃
31טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל נא אדני׃
32ויבאו אל חצר גת שמני שמו ויאמר אל תלמידיו שבו לכם פה עד אשר אתפלל׃
35וישכם ממחרת בעוד לילה ויצא וילך אל מקום חרבה ויתפלל שם׃
39ויסף לסור ויתפלל באמרו עוד הפעם כדברים ההמה׃
1¶ וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃
45ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃
46]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃
16והוא סר אל המדברות ויתפלל׃
28ויהי כשמנה ימים אחרי הדברים האלה ויקח אליו את פטרוס ואת יוחנן ואת יעקב ויעל אל ההר להתפלל שם׃
23ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה׃
1¶ ויהי כראותו את המון העם ויעל ההרה וישב שם ויגשו אליו תלמידיו׃
2ויפתח את פיהו וילמד אותם לאמר׃
36אחרי כן בא אתם ישוע אל חצר הנקרא גת שמני ויאמר אל התלמידים שבו לכם פה עד אשר אלך שמה והתפללתי׃
25וכי תעמדו להתפלל תסלחו לכל איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח לכם אביכם שבשמים אף הוא את פשעיכם׃
12כי רוח הקדש הוא יורה אתכם בשעה ההיא את הנכון לדבר׃
13ויאמר אליו אחד מן העם רבי אמר נא אל אחי ויחלק אתי את הירשה׃
3וישב על הר הזיתים ממול המקדש וישאלהו פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי והם אתו לבדם׃
9וגם אני אמר לכם שאלו וינתן לכם דרשו ותמצאו דפקו ויפתח לכם׃
14ויהי כבואם אל המון העם ויגש אליו איש ויכרע על ברכיו לנגדו׃
1¶ את אלה דבר ישוע וישא עיניו השמימה ויאמר אבי הנה באה השעה פאר את בנך למען גם בנך יפארך׃
9וישאלהו תלמידיו לאמר מה המשל הזה׃
1¶ ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו׃
57ויהי בלכתם בדרך ויאמר אליו איש אדני אלכה אחריך אל כל אשר תלך׃
2וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם׃
46ויהי אחר שלחו אתם ויעל ההרה להתפלל׃
36ויאמר אליהם מה אויתם כי אעשה לכם׃
35ויעבר משם מעט והלאה ויפל ארצה ויתפלל אשר אם יוכל היות תעבר נא מעליו השעה הזאת׃
14ויגשו אליו תלמידי יוחנן ויאמרו מדוע אנחנו והפרושים צמים הרבה ותלמידיך אינם צמים׃
10ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל׃
37ויבא וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס שמעון התישן הכי לא יכלת לשקד שעה אחת׃
5ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה׃
54ויאמרו יעקב ויוחנן תלמידיו כראותם זאת לאמר אדנינו התרצה ונאמר כי תרד אש מן השמים ותאכלם כאשר עשה גם אליהו׃
21ויהי בהטבל כל העם וגם ישוע נטבל ומתפלל ויפתחו השמים׃