לוקס 10:11
אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים׃
אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
8וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם׃
9ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים׃
10וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו׃
11וכל עיר וכפר אשר תבאו שמה דרשו מי הוא הראוי לזה בתוכה ושם שבו עד כי תצאו׃
12ובבואכם אל הבית שאלו לו לשלום׃
13והיה אם ראוי הבית יבוא עליו שלומכם ואם איננו ראוי שלומכם אליכם ישוב׃
14וכל אשר לא יקבל אתכם ולא ישמע לדבריכם צאו לכם מן הבית ההוא ומן העיר ההיא ונערו את עפר רגליכם׃
15אמן אמר אני לכם כי יקל לארץ סדום ועמרה ביום הדין מן העיר ההיא׃
4והבית אשר תבאו בו שם שבו לכם ומשם צאו׃
5וכל אשר לא יקבלו אתכם צאו מן העיר ההיא ונערו את העפר מעל רגליכם לעדות בהם׃
6ויצאו ויעברו בכפרים מבשרים את הבשורה ומרפאים בכל מקום׃
10ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם׃
11וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא׃
12ויצאו ויקראו לשוב בתשובה׃
12אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא׃
31ככה אף אתם בבא אלה לעיניכם דעו כי קרובה מלכות האלהים׃
23ואם ירדפו אתכם בעיר אחת נוסו לעיר אחרת כי אמן אמר אני לכם לא תכלו לעבר ערי ישראל עד כי יבוא בן האדם׃
51והמה נערו עליהם את העפר מעל רגליהם וילכו לאיקניון׃
20ואם באצבע אלהים מגרש אני את השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים׃
7ובלכתכם קראו לאמר למכות השמים קרבה לבוא׃
35הנה ביתכם יעזב לכם שמם ואני אמר לכם כי ראה לא תראוני עד בוא העת אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה׃
28אך אם ברוח אלהים אני מגרש את השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים׃
20וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים׃
21ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא׃
14אכן לצור וצידון יקל בדין מכם׃
15ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי׃
34והנה כל העיר יצאה לקראת ישוע וכראותם אתו ויבקשו ממנו לעבר מגבולם׃
11ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל׃
12ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק׃
2שובו כי מלכות השמים הגיעה׃
29כן אף אתם בראתכם כי היו כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃
41אבל תנו לצדקה את אשר בם והנה הכל טהור לכם׃
11ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃
43כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃
44וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃
41ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃
20אז החל לגער בערים אשר רב גבורותיו נעשו בתוכן ולא שבו׃
21אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן לו בצור ובצידון נעשו הלא כבר שבו בשק ואפר׃
22אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לצור וצידון יותר מכם׃
24אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לאדמת סדום ממך׃
28ושם תהיה היללה וחרק השנים כאשר תראו את אברהם ויצחק ויעקב ואת כל הנביאים במלכות האלהים ואתם מגרשים החוצה׃
4אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך׃
26אז תחלו לאמר אכלנו ושתינו לפניך וברחבותינו למדת׃
1¶ ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו מלכות האלהים באה בגבורה׃
11סורו סורו צאו משם טמא אל תגעו צאו מתוכה הברו נשאי כלי יהוה׃
12ומבצר משגב חומתיך השח השפיל הגיע לארץ עד עפר׃
20וכאשר תראו מחנות סובבים את ירושלים ידע תדעו כי קרב חרבנה׃
9אלה ראשית החבלים ואתם השמרו בנפשתיכם כי ימסרו אתכם לסנהדריות והכיתם בבתי כנסיות ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם׃
10ויהי בבאו ירושלים ותהם כל העיר לאמר מי הוא זה׃
6והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב׃