לוקס 11:15
ויש אשר אמרו בבעל זבוב שר השדים הוא מגרש את השדים׃
ויש אשר אמרו בבעל זבוב שר השדים הוא מגרש את השדים׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
21וישמעו קרוביו ויצאו להחזיק בו כי אמרו יצא מדעתו׃
22והסופרים אשר ירדו מירושלים אמרו כי בעל זבוב נכנס בו ועל ידי שר השדים הוא מגרש את השדים׃
23ויקרא אותם אליו וידבר להם במשלים לאמר איך יוכל השטן לגרש השטן׃
24והפרושים כשמעם זאת אמרו זה איננו מגרש את השדים כי אם על ידי בעל זבוב שר השדים׃
32המה יצאו והנה הביאו אליו איש אלם אחוז שד׃
33וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא נראתה כזאת בישראל׃
34והפרושים אמרו על ידי שר השדים מגרש הוא את השדים׃
16ויש אשר נסוהו וישאלו ממנו אות מן השמים׃
17והוא ידע את מחשבותם ויאמר אליהם כל ממלכה הנחלקה על עצמה תחרב ובית יפל על בית׃
18וגם השטן אם נחלק על עצמו איככה תכון ממלכתו כי אמרתם שבבעל זבוב מגרש אני את השדים׃
19ואם אני מגרש את השדים בבעל זבוב בניכם במי הם מגרשים אתם על כן המה יהיו שפטיכם׃
20ואם באצבע אלהים מגרש אני את השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים׃
26והשטן אם יגרש את השטן נחלק על עצמו ואיככה תכון ממלכתו׃
27ואם אני מגרש את השדים בבעל זבוב בניכם במי הם מגרשים אתם על כן המה יהיו שפטיכם׃
28אך אם ברוח אלהים אני מגרש את השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים׃
29או איך יוכל איש לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו׃
14ויהי היום ויגרש שד והוא אלם ויהי אחרי צאת השד וידבר האלם ויתמהו העם׃
20ויאמרו רבים מהם שד בו ומשגע הוא למה תשמעו אליו׃
21ואחרים אמרו לא כאלה ידבר איש אחוז שד היוכל שד לפקח עיני עורים׃
30כי המה אמרו רוח טמאה בו׃
31ויתחננו אליו השדים לאמר אם תגרשנו שלחנו בעדר החזירים׃
34וירפא רבים אשר היו חולים חליים שונים ויגרש שדים הרבה ולא נתן את השדים לדבר כי ידעהו׃
15והיה להם השלטן לרפא את התחלאים ולגרש את השדים׃
17וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך׃
35ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו ויפילהו השד בתוכם ויצא ממנו לא הרע לו׃
36ותפל אימה על כלם וידברו איש אל רעהו לאמר מה הדבר הזה כי בשלטן ובגבורה מצוה לרוחות הטמאה והמה יצאים׃
12ויתחננו לו כל השדים לאמר שלחנו אל החזירים ונבאה אל תוכם׃
11והרוחות הטמאות כראותן אתו נפלו לפניו ותצעקנה לאמר אתה הוא בן אלהים׃
39ויהי קרא בבתי כנסיותיהם בכל הגליל ויגרש את השדים׃
23ואיש היה בבית כנסתם אשר רוח טמאה בו ויצעק לאמר׃
33ואיש היה בבית הכנסת ובו רוח שד טמא ויצעק בקול גדול לאמר׃
25וירא ישוע את העם מתקבץ אליו ויגער ברוח הטמא לאמר רוח אלם וחרש אני מצוך צא ממנו ואל תסף לבוא בו עוד׃
18כי בא יוחנן לא אכל ולא שתה ויאמרו שד בו׃
1¶ ויקרא אל שנים העשר ויתן להם גבורה ושלטן על כל השדים ולרפא חליים׃
41וגם שדים יצאו מרבים צעקים ואמרים אתה הוא המשיח בן האלהים ויגער בם ולא נתנם לדבר כי ידעו אשר הוא המשיח׃
29כי צוה את הרוח הטמא לצאת מן האיש כי ימים רבים חטף אתו ונאסר בזיקים ונשמר בכבלים והיה בנתקו את המוסרות ונדחף ביד השד אל המדברות׃
30וישאל אתו ישוע לאמר מה שמך ויאמר לגיון שמי כי שדים רבים נכנסו בו׃
25ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו׃
26ויסחבהו רוח הטמאה ויצעק בקול גדול ויצא ממנו׃
27ויבהלו כלם וישאלו איש את רעהו לאמר מה זאת מה היא התורה החדשה אשר אף לרוחות הטמאה בגבורה הוא מצוה והנה שמעות לו׃
3והנה אנשים מן הסופרים אמרו בלבבם מגדף הוא׃
8כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן האדם הזה׃
16ויספרו להם הראים את אשר נעשה לאחוז השדים ואת דבר החזירים׃
14כי רוחות השדים הנה עשות אותות ויצאות אל מלכי ארץ ותבל כלה לאספם למלחמה היום ההוא הגדול יום אלהי הצבאות׃
19ויגשו התלמידים אל ישוע והוא לבדו ויאמרו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו׃
42ויהי אך הקריב לבוא וירעצהו השד וירוצצהו וישוע גער ברוח הטמא וירפא את הנער וישיבהו לאביו׃
36ויספרו להם הראים איך נרפא אחוז השדים׃
3ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לאסרו׃
40ואבקש מתלמידיך לגרשו ולא יכלו׃
22אז הובא אליו איש עור ואלם אשר אחזו שד וירפאהו וידבר האלם וגם ראה׃