לוקס 18:2
ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם׃
ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
3ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃
4וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃
5אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃
6ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה׃
7והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃
8אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃
9ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃
10שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃
1¶ וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃
6ויאמר אל השפטים ראו מה אתם עשים כי לא לאדם תשפטו כי ליהוה ועמכם בדבר משפט׃
7ועתה יהי פחד יהוה עליכם שמרו ועשו כי אין עם יהוה אלהינו עולה ומשא פנים ומקח שחד׃
18אין פחד אלהים לנגד עיניהם׃
1¶ למנצח לעבד יהוה לדוד נאם פשע לרשע בקרב לבי אין פחד אלהים לנגד עיניו׃
11כי אין משא פנים עם האלהים׃
5שאת פני רשע לא טוב להטות צדיק במשפט׃
3ודל לא תהדר בריבו׃
15לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך׃
2וידענו כי משפט אלהים כפי האמת על עשי אלה׃
3ואתה בן אדם הדן את אשר פעלו כאלה ועשית כמעשיהם התחשב להמלט ממשפט האלהים׃
1¶ אל תשפטו למען לא תשפטו׃
8אם עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל תתמה על החפץ כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם׃
6לא תטה משפט אבינך בריבו׃
16דן דין עני ואביון אז טוב הלוא היא הדעת אתי נאם יהוה׃
1¶ ויאמר גם אל תלמידיו איש עשיר היה ולו פקיד על ביתו וילשינהו אליו באמרם כי מפזר הוא את קניניך׃
24לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב׃
17הוגעתם יהוה בדבריכם ואמרתם במה הוגענו באמרכם כל עשה רע טוב בעיני יהוה ובהם הוא חפץ או איה אלהי המשפט׃
21מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃
22ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃
2וירא גם אלמנה עניה נתנת בו שתי פרוטות׃
6חלילה שאם כן איך ישפט האלהים את העולם׃
19ארור מטה משפט גר יתום ואלמנה ואמר כל העם אמן׃
1¶ כי יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל המשפט ושפטום והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע׃
13והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃
17לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו׃
17ואם אב תקראו לאלהים השפט בבלי משא פנים כפי מעללי איש ואיש התהלכו נא ביראה בימי מגוריכם׃
23גם אלה לחכמים הכר פנים במשפט בל טוב׃
18פן יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו׃
18לשפט יתום ודך בל יוסיף עוד לערץ אנוש מן הארץ׃
36לעות אדם בריבו אדני לא ראה׃
8בנשך לא יתן ותרבית לא יקח מעול ישיב ידו משפט אמת יעשה בין איש לאיש׃
2עד מתי תשפטו עול ופני רשעים תשאו סלה׃
15ויאמר אליהם אתם הם המצטדקים לפני האדם ואלהים יודע את לבבכם כי הגבה באדם תועבה הוא לפני האלהים׃
13ואשר בחוץ האלהים ישפטם ואתם תבערו את הרע מקרבכם׃
24אל תשפטו למראה עין כי אם משפט צדק שפטו׃
19קומה יהוה אל יעז אנוש ישפטו גוים על פניך׃
28גם הוא עון פלילי כי כחשתי לאל ממעל׃
4הלא בזאת נחלק לבכם והנכם שפטים בעלי מחשבות רעות׃
13וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני אלהים׃
21אך אלה משכנות עול וזה מקום לא ידע אל׃
2להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו׃