לוקס 24:41
והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל׃
והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
42ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש׃
43ויקח ויאכל לעיניהם׃
34האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון׃
35ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃
36עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם׃
37והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו׃
38ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם׃
39ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי׃
40ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו׃
31טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל נא אדני׃
32ויאמר אליהם יש לי אכל לאכל אשר אתם לא ידעתם׃
33ויאמרו התלמידים איש אל רעהו הכי הביא לו איש לאכל׃
12ויאמר אליהם ישוע באו ברו לחם ואין גם אחד בתלמידים אשר מלאו לבו לשאל אתו מי אתה כי ידעו אשר הוא האדון׃
13ויבא ישוע ויקח את הלחם ויתן להם וגם את הדגים׃
29ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃
30ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃
31ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃
32ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים׃
13והם הלכו ויגידו לאחרים וגם להם לא האמינו׃
14ובאחרנה נראה לעשתי העשר בהיותם מסבים ויחרף חסרון אמונתם וקשי לבבם אשר לא האמינו לראים אתו נעור מן המתים׃
5ויאמר אליהם ישוע בני היש לכם אכל מאומה ויענו אתו אין׃
11וכאשר שמעו כי חי ונראה אליה לא האמינו לה׃
20ובדברו זאת הראה אתם את ידיו ואת צדו וישמחו התלמידים בראותם את האדון׃
11ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן׃
36ויאמץ לב כלם ויטעמו אכל גם המה׃
24וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו׃
25ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים׃
22ויהי באכלם ויקח ישוע לחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר קחו אכלו זה הוא גופי׃
14והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה׃
15ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם׃
16ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃
17ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃
13ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכל ויאמרו אין לנו כי אם חמשת ככרות לחם ודגים שנים בלתי אם נלך ונקנה אכל לכל העם הזה׃
9ויהי כצאתם אל היבשה ויראו שם גחלי אש ערוכים ודגים עליהם ולחם לאכל׃
10ויאמר אליהם ישוע הביאו הלם מן הדגים אשר אחזתם עתה׃
40ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה׃
16ויאמר אליהם אינם צריכים ללכת תנו אתם להם לאכל׃
17ויאמרו אליו אין לנו פה כי אם חמשת ככרות לחם ושני דגים׃
25ויגידו לו התלמידים הנשארים ראה ראינו את האדון ויאמר אליהם אם לא אראה בידיו את רשם המסמרות ואשים את אצבעתי במקום המסמרות ואשים את ידי בצדו לא אאמין׃
26ויהי מקצה שמונת ימים ותלמידיו שנית פנימה ותומא עמהם ויבא ישוע והדלתות מסגרות ויעמד ביניהם ויאמר שלום לכם׃
27ואחר אמר אל תומא שלח אצבעך הנה וראה את ידי ושלח את ידך הנה ושים בצדי ואל תהי חסר אמונה כי אם מאמין׃
50כי כלם ראוהו ויבהלו אז דבר אתם ויאמר אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃
51וירד אליהם אל האניה והרוח שככה וישתוממו עוד יותר בלבבם ויתמהו׃
4ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃
5ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃
16ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו׃
7ויחשבו בלבבם לאמר כי לא לקחנו אתנו לחם׃
8וידע ישוע ויאמר אליהם קטני האמונה מה תחשבו בלבבכם כי לא לקחתם אתכם לחם׃
42ויאכלו כלם וישבעו׃
38ויאמר אליהם כמה ככרות לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים׃