מלאכי 4:4

תנ ך עברי מודרני

זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחרב על כל ישראל חקים ומשפטים׃

פסוקים מקושרים

• דב׳ 4:10 : 10 יום אשר עמדת לפני יהוה אלהיך בחרב באמר יהוה אלי הקהל לי את העם ואשמעם את דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון׃
• תה׳ 147:19-20 : 19 מגיד דברו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל׃ 20 לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללו יה׃
• יש׳ 8:20 : 20 לתורה ולתעודה אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר׃
• יש׳ 42:21 : 21 יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר׃
• מתי 5:17-20 : 17 אל תחשבו כי באתי להפר את התורה או את דברי הנביאים לא באתי להפר כי אם למלאת׃ 18 כי אמן אמר אני לכם עד כי יעברו השמים והארץ לא תעבר יוד אחת או קוץ אחד מן התורה עד אשר יעשה הכל׃ 19 לכן מי אשר יפר אחת מן המצות הקטנות האלה וכן ילמד את בני האדם קטון יקרא במלכות השמים ואשר יעשה וילמד אותן הוא גדול יקרא במלכות השמים׃ 20 כי אני אמר לכם אם לא תרבה צדקתכם מצדקת הסופרים והפרושים לא תבאו אל מלכות השמים׃
• מתי 19:16-22 : 16 והנה איש נגש אליו ויאמר רבי הטוב אי זה הטוב אשר אעשנו לקנות חיי עולמים׃ 17 ויאמר אליו מה תקראני טוב אין טוב כי אם אחד האלהים ואם חפצך לבוא אל החיים שמר את המצות׃ 18 ויאמר אליו מה הנה ויאמר ישוע אלה הן לא תרצח לא תנאף לא תגנב לא תענה עד שקר׃ 19 כבד את אביך ואת אמך ואהבת לרעך כמוך׃ 20 ויאמר אליו הבחור את כל אלה שמרתי מנעורי ומה חסרתי עוד׃ 21 ויאמר ישוע אליו אם חפצך להיות שלם לך מכר את רכשך ותן לעניים והיה לך אוצר בשמים ושוב הלם ולך אחרי׃ 22 ויהי כשמע הבחור את הדבר הזה וילך משם נעצב כי היו לו נכסים רבים׃
• מתי 22:36-40 : 36 רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃ 37 ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃ 38 זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃ 39 והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃ 40 בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃
• מרק 12:28-34 : 28 ואחד מן הסופרים שמע אתם מתוכחים ויקרב אליהם וירא כי היטב השיבם וישאלהו מה היא הראשנה לכל המצות׃ 29 ויען ישוע וידבר אליו הראשנה לכל המצות היא שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד׃ 30 ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך ובכל מאדך זאת היא המצוה הראשנה׃ 31 והשנית הדמה לה היא ואהבת לרעך כמוך ואין מצוה גדולה מאלה׃ 32 ויאמר אליו הסופר אמנם רבי יפה דברת כי אלהים אחד הוא ואין עוד מלבדו׃ 33 ולאהבה אתו בכל לבב ובכל מדע ובכל נפש ובכל מאד ולאהבה את הרע כנפשו גדולה היא מכל עלות וזבחים׃ 34 וירא ישוע כי ענה בדעת ויאמר אליו לא רחוק אתה ממלכות האלהים ואיש לא ערב עוד את לבו לשאל אותו שאלה׃
• לוק 10:25-28 : 25 והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם׃ 26 ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא׃ 27 ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך׃ 28 ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה׃
• לוק 16:29-31 : 29 ויאמר אברהם יש להם משה והנביאים אליהם ישמעון׃ 30 ויאמר לא כן אבי אברהם אך אם ילך אליהם אחד מן המתים אז ישובו׃ 31 ויאמר אליו אם לא ישמעו אל משה ואל הנביאים גם כי יקום אחד מן המתים לא יאמינו׃
• יוח 5:39-47 : 39 דרשו בכתובים אשר תחשבו שיש לכם חיי עולמים בהם והמה המעידים עלי׃ 40 ואתם אינכם אבים לבוא אלי להיות לכם חיים׃ 41 לא אקח כבוד מבני אדם׃ 42 אכן ידעתי אתכם כי אין אהבת אלהים בקרבכם׃ 43 אני הנה באתי בשם אבי ולא קבלתם אתו ואם יבא אחר בשם עצמו אתו תקבלו׃ 44 איך תוכלו להאמין אתם הלקחים כבוד איש מרעהו ואת הכבוד אשר מאת האלהים היחיד לא תבקשו׃ 45 אל תחשבו כי אנכי אטען עליכם לפני אבי משה הוא הטען עליכם אשר לו תיחלו׃ 46 כי לו האמנתם למשה גם לי תאמינו כי הוא כתב עלי׃ 47 ואם לכתביו אינכם מאמינים איכה לדברי תאמינו׃
• רומ 3:31 : 31 ועתה המבטלים אנחנו את התורה על ידי האמונה חלילה אך מקימים אנחנו את התורה׃
• רומ 13:1-9 : 1 ¶ כל נפש תכנע לגדלת הרשיות כי אין רשות כי אם מאת האלהים והרשיות הנמצאות על יד אלהים נתמנו׃ 2 לכן כל המתקומם לרשות מרד הוא בצווי האלהים והמרדים ישאו את דינם׃ 3 כי השליטים אינם לפחד למעשים הטובים כי אם להרעים ועל כן אם רצונך שלא תירא מן הרשות עשה הטוב והיה לך שבח ממנה׃ 4 כי משמשת אלהים היא לטוב לך אך אם הרע תעשה ירא כי לא לחנם חגרת חרב היא כי משמשת אלהים היא נקמת בקצף מכל עשה הרע׃ 5 על כן עלינו להכנע לא לבד בעבור הקצף כי גם בעבור דעת חובתנו׃ 6 כי לזאת אף משלמים אתם את המס כי משרתי אלהים המה השקדים על זאת׃ 7 לכן תנו לכל איש כחובתכם המס לאשר לו המס המכס לאשר לו המכס והמורא לאשר לו המורא והכבוד לאשר לו הכבוד׃ 8 ואל תהיו חיבים לאיש דבר זולתי אהבת איש את רעהו כי האהב את חברו קים את התורה׃ 9 כי מצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תחמד ועוד כאלה כלולות הנה במאמר הזה ואהבת לרעך כמוך׃ 10 האהבה לא תרע לרע על כן האהבה קיום התורה כלה׃
• גל 5:13-14 : 13 כי אתם אחי לחרות נקראתם ובלבד שלא תהיה החרות תאנה לבשר אלא שתעבדו איש את רעהו באהבה׃ 14 כי כל התורה כלולה במצוה אחת והיא ואהבת לרעך כמוך׃
• גל 5:24-25 : 24 ואשר הם למשיח צלבו את בשרם עם כל תשוקתיו ותאותיו׃ 25 אם נחיה ברוח נתהלכה גם ברוח׃
• יעק׳ 2:9-9 : 9 אולם אם תשאו פנים תחטאו במעשיכם והתורה תוכיחכם כעברים אותה׃ 10 כי איש אשר יקים את כל התורה ונכשל בדבר אחד הוא אשם אשם בכלם׃ 11 כי האמר לא תנאף גם הוא אמר לא תרצח ואם אינך נאף ואתה רוצח היה נהיית לעבר התורה׃ 12 כן דברו וכן עשו כאנשים העתידים להשפט על פי תורת החרות׃ 13 כי אין חסד בדין לאשר לא עשה חסד והחסד יתגאה על הדין׃
• שמ׳ 20:3-9 : 3 לא יהיה לך אלהים אחרים על פני׃ 4 לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ׃ 5 לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי׃ 6 ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי׃ 7 לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא׃ 8 זכור את יום השבת לקדשו׃ 9 ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך׃ 10 ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך׃ 11 כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך יהוה את יום השבת ויקדשהו׃ 12 כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך׃ 13 לא תרצח׃ 14 לא תנאף׃ 15 לא תגנב׃ 16 לא תענה ברעך עד שקר׃ 17 לא תחמד בית רעך לא תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך׃ 18 וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם ואת קול השפר ואת ההר עשן וירא העם וינעו ויעמדו מרחק׃ 19 ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות׃ 20 ויאמר משה אל העם אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו׃ 21 ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים׃
• שמ׳ 21:1-9 : 1 ¶ ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם׃ 2 כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם׃ 3 אם בגפו יבא בגפו יצא אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו׃ 4 אם אדניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו׃ 5 ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי׃ 6 והגישו אדניו אל האלהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעלם׃ 7 וכי ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים׃ 8 אם רעה בעיני אדניה אשר לא יעדה והפדה לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בה׃ 9 ואם לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה לה׃ 10 אם אחרת יקח לו שארה כסותה וענתה לא יגרע׃ 11 ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף׃ 12 מכה איש ומת מות יומת׃ 13 ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה׃ 14 וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות׃ 15 ומכה אביו ואמו מות יומת׃ 16 וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת׃ 17 ומקלל אביו ואמו מות יומת׃ 18 וכי יריבן אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרף ולא ימות ונפל למשכב׃ 19 אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא׃ 20 וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו נקם ינקם׃ 21 אך אם יום או יומים יעמד לא יקם כי כספו הוא׃ 22 וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים׃ 23 ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש׃
• ויק׳ 1:1-7 : 1 ¶ ויקרא אל משה וידבר יהוה אליו מאהל מועד לאמר׃ 2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אדם כי יקריב מכם קרבן ליהוה מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם׃ 3 אם עלה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אתו לרצנו לפני יהוה׃ 4 וסמך ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו׃ 5 ושחט את בן הבקר לפני יהוה והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר פתח אהל מועד׃ 6 והפשיט את העלה ונתח אתה לנתחיה׃ 7 ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח וערכו עצים על האש׃
• דב׳ 4:5-6 : 5 ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני יהוה אלהי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה׃ 6 ושמרתם ועשיתם כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה׃