מרקוס 1:41
וירחם עליו וישלח את ידו ויגע בו ויאמר רצה אנכי טהר׃
וירחם עליו וישלח את ידו ויגע בו ויאמר רצה אנכי טהר׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
2והנה איש מצרע בא וישתחו לו ויאמר אדני אם תרצה תוכל לטהרני׃
3וישלח ישוע את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ומיד נרפאה צרעתו׃
4ויאמר אליו ישוע ראה פן תספר לאיש כי אם לך לך והראה אל הכהן והקרב את הקרבן אשר צוה משה לעדות להם׃
12ויהי בהיותו באחת הערים והנה איש מלא צרעת וירא את ישוע ויפל על פניו ויתחנן אליו לאמר אדני אם תחפץ תוכל לטהרני׃
13וישלח את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ופתאם סרה ממנו הצרעת׃
14ויעד בו לבלתי ספר לאיש כי אם לך והראה אל הכהן והקרב קרבן על טהרתך כאשר צוה משה לעדות להם׃
39ויהי קרא בבתי כנסיותיהם בכל הגליל ויגרש את השדים׃
40ויבוא אליו איש מצרע ויתחנן אליו ויכרע על ברכיו ויאמר לו אם תרצה תוכל לטהרני׃
42עודנו מדבר והצרעת סרה ממנו ויטהר׃
43ויגער בו וימהר להוציאו החוצה׃
44ויאמר אליו ראה אל תספר דבר לאיש כי אם לך הראה אל הכהן והקרב על טהרתך את אשר צוה משה לעדות להם׃
12ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק׃
13וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו׃
14וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃
28כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע׃
29וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה׃
30וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי׃
31ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי׃
14ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירפא את החלשים אשר בהם׃
36ויבקשו ממנו כי יגעו רק בציצת בגדו וכל הנגעים נושעו׃
6אדני הנה נערי נפל למשכב בביתי והוא נכה אברים ומענה עד מאד׃
7ויאמר ישוע אליו אבא וארפאהו׃
10כי רפא לרבים עד כי התנפלו עליו כל המנגעים לנגע בו׃
56ובכל מקום אשר יבא אל הכפרים או הערים ואל השדות שם שמו את החולים בחוצות ויתחננו לו כי יגעו רק בציצת בגדו והיה כל אשר נגעו ונושעו׃
19ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך׃
34ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו׃
40ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃
41מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃
10ויבט סביב אל כלם ויאמר לאיש פשט את ידך ויעש כן ותרפא ידו ותשב כאחרת׃
19וכל ההמון מבקשים לגעת בו כי גבורה יצאה מאתו ורפאה את כלם׃
32ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את ידו׃
33ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את אצבעותיו באזניו וירק ויגע על לשנו׃
34ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו הפתח׃
46ויאמר ישוע נגע בי אדם כי ידעתי אשר יצאה ממני גבורה׃
47ותרא האשה כי לא נסתרה ממנו ותחרד לקראתו ותפל לפניו ותגד באזני כל העם על מה נגעה בו ואיך נרפאה פתאם׃
21כי אמרה בלבה אך אם אגע בבגדו אושע׃
22ויפן ישוע וירא אותה ויאמר חזקי בתי אמונתך הושיעה לך ותושע האשה מן השעה ההיא׃
27ויחזק ישוע בידו ויניעהו ויקם׃
13וישם את ידיו עליה וכרגע קמה ותתעודד ותשבח את האלהים׃
15ויגע בידה ותרף ממנה הקדחת ותקם ותשרתם׃
51ויען ישוע ויאמר אליו מה חפצת ואעשה לך ויאמר אליו העור רבוני כי אראה׃
13ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט אתה ותרפא ותשב כידו האחרת׃
19ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך׃
21בעת ההיא רפא רבים מחליים ומנגעים ומרוחות רעות ולעורים רבים נתן ראות עינים׃
5ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים בני נסלחו לך חטאתיך׃
32ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם׃
30ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם׃
11לך אני אמר קום שא את משכבך ולך אל ביתך׃
40וכבוא השמש הביאו אליו כל אשר להם חלים חליים שונים וירפא אותם בשומו את ידיו על כל אחד מהם׃
34ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך׃