לוקס 17:19
ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך׃
ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
50וישלך את שמלתו מעליו ויקם ויבא אל ישוע׃
51ויען ישוע ויאמר אליו מה חפצת ואעשה לך ויאמר אליו העור רבוני כי אראה׃
52ויאמר ישוע אליו לך לך אמונתך הושיעה לך ופתאם ראה וילך אחרי ישוע בדרך׃
41מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃
42ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃
43ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃
34ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך׃
50ויאמר אל האשה אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃
48ויאמר אליה חזקי בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃
14ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת׃
15וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו׃
22ויפן ישוע וירא אותה ויאמר חזקי בתי אמונתך הושיעה לך ותושע האשה מן השעה ההיא׃
11לך אני אמר קום שא את משכבך ולך אל ביתך׃
12ויקם פתאם וישא את משכבו ויצא לעיני כלם עד כי השתממו כלם וישבחו את האלהים לאמר מעולם לא ראינו כזאת׃
50ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך׃
25וימהר ויקם לעיניהם וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים׃
14וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃
15ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול׃
16ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני׃
18האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה׃
20וירא את אמונתם ויאמר אליו בן אדם נסלחו לך חטאתיך׃
5כי מה הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום התהלך׃
6אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים קום שא את מטתך ולך לך אל ביתך׃
7ויקם וילך לביתו׃
8והמון העם כראותם זאת השתוממו וישבחו את האלהים אשר נתן שלטן כזה לבני אדם׃
11ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך׃
9וישמע את פולוס מדבר והוא הסתכל בו וירא כי אמונה בו להושע׃
10ויאמר בקול גדול עמד הכן על רגליך וידלג ויתהלך׃
8ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך׃
9וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה׃
39שוב לביתך וספר הגדלות אשר עשה לך האלהים וילך לו וישמע בכל העיר את הגדלות אשר עשה לו ישוע׃
13ויאמר ישוע אל שר המאה לך וכאמונתך כן יהיה לך וירפא נערו בשעה ההיא׃
40ויבוא אליו איש מצרע ויתחנן אליו ויכרע על ברכיו ויאמר לו אם תרצה תוכל לטהרני׃
41וירחם עליו וישלח את ידו ויגע בו ויאמר רצה אנכי טהר׃
42עודנו מדבר והצרעת סרה ממנו ויטהר׃
29ויגע בעיניהם ויאמר יעשה לכם כאמונתכם׃
5ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים בני נסלחו לך חטאתיך׃
16ולמען אמונת שמו חזק שמו את האיש הזה אשר אתם ראים ומכירים אתו והאמונה אשר לנו על ידו היא העלתה לו את הארכה הזאת לעיני כלכם׃
12ויהי בהיותו באחת הערים והנה איש מלא צרעת וירא את ישוע ויפל על פניו ויתחנן אליו לאמר אדני אם תחפץ תוכל לטהרני׃
13וישלח את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ופתאם סרה ממנו הצרעת׃
19ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך׃
27ויחזק ישוע בידו ויניעהו ויקם׃
35וישמע ישוע כי הדפהו החוצה ויפגשהו ויאמר אליו התאמין בבן האדם׃
28ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃
2והנה איש מצרע בא וישתחו לו ויאמר אדני אם תרצה תוכל לטהרני׃
3וישלח ישוע את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ומיד נרפאה צרעתו׃
26ותצא השמועה הזאת בכל הארץ ההיא׃
10וישובו השלוחים אל הבית וימצאו את העבד החלה והוא נרפא׃
44ויאמר אליו ראה אל תספר דבר לאיש כי אם לך הראה אל הכהן והקרב על טהרתך את אשר צוה משה לעדות להם׃
7ויאמר ישוע אליו אבא וארפאהו׃