יוחנן 4:50
ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך׃
ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
51ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו׃
52וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת׃
53וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו׃
54זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל׃
46ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום׃
47ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות׃
48ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו׃
49ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני׃
13ויאמר ישוע אל שר המאה לך וכאמונתך כן יהיה לך וירפא נערו בשעה ההיא׃
19ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך׃
52ויאמר ישוע אליו לך לך אמונתך הושיעה לך ופתאם ראה וילך אחרי ישוע בדרך׃
42ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃
43ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃
48ויאמר אליה חזקי בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃
49עודנו מדבר ואיש בא מבית ראש הכנסת ויאמר מתה בתך אל תטריח את המורה׃
50וישמע ישוע ויען ויאמר לו אל תירא אך האמן והיא תושע׃
34ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך׃
35עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה׃
36וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה׃
50ויאמר אל האשה אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃
41ועוד רבים מהמה האמינו בו בעבור דברו׃
42ויאמרו אל האשה מעתה לא בעבור מאמרך נאמין כי באזנינו שמענו ונדע כי אמנם זה הוא המשיח מושיע העולם׃
43ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה׃
7ויאמר ישוע אליו אבא וארפאהו׃
8ויען שר המאה ויאמר אדני נקלתי מבאך בצל קורתי אך דבר נא רק דבר ונרפא נערי׃
15וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו׃
35וישמע ישוע כי הדפהו החוצה ויפגשהו ויאמר אליו התאמין בבן האדם׃
36ויען ויאמר מי הוא זה אדני למען אאמין בו׃
37ויאמר אליו ישוע הן ראית אתו והמדבר אליך הנה זה הוא׃
38ויאמר אני מאמין אדני וישתחו לו׃
8ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך׃
23ויאמר אליו ישוע לאמר אם תוכל להאמין כל יוכל המאמין׃
24ויתן אבי הילד את קלו בבכי ויאמר אני מאמין עזר נא לחסרון אמונתי׃
11לך אני אמר קום שא את משכבך ולך אל ביתך׃
28ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃
39שוב לביתך וספר הגדלות אשר עשה לך האלהים וילך לו וישמע בכל העיר את הגדלות אשר עשה לו ישוע׃
29ויאמר אליה בגלל דברך זה לכי לך יצא השד מבתך׃
18ויהי הוא מדבר אליהם את אלה והנה אחד השרים בא וישתחו לו ויאמר עתה זה מתה בתי בא נא ושים את ידך עליה ותחיה׃
22ויפן ישוע וירא אותה ויאמר חזקי בתי אמונתך הושיעה לך ותושע האשה מן השעה ההיא׃
23ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה׃
24וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו׃
19ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך׃
40ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים׃
26וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת׃
27ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם׃
30אך הוא עבר בתוכם וילך לדרכו׃
24אמן אמן אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש לו חיי עולמים ולא יבא במשפט כי עבר ממות לחיים׃
20וירא את אמונתם ויאמר אליו בן אדם נסלחו לך חטאתיך׃
7ויקם וילך לביתו׃
30ויהי בדברו זאת ויאמינו בו רבים׃