מרקוס 13:16
ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת מלבושו׃
ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת מלבושו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
16אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים׃
17ואשר על הגג אל ירד לשאת דבר מביתו׃
18ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת את מלבושו׃
19ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם׃
20אך התפללו אשר מנוסתכם לא תהיה בחרף ולא בשבת׃
14וכי תראו את שקוץ משמם הנאמר ביד דניאל הנביא עמד במקום אשר לא לו הקורא יבין אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים׃
15ואשר על הגג אל ירד הביתה ואל יבא פנימה לשאת דבר מביתו׃
30ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם׃
31ביום ההוא איש אשר יהיה על הגג וכליו בבית אל ירד לשאת אתם ואיש אשר בשדה אל ישב הביתה׃
32זכרו את אשת לוט׃
33המבקש למלט את נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה׃
34אני אמר לכם בלילה ההוא שנים יהיו במטה אחת האחד יאסף והאחר יעזב׃
17ואוי להרות ולמיניקות בימים ההמה׃
18אך התפללו אשר לא תהיה מנוסתכם בחרף׃
15הנני בא כגנב אשרי השקד ושמר את בגדיו למען לא ילך ערם וראו את ערותו׃
21אז ינוסו אנשי יהודה אל ההרים ואשר הם בתוכה יצאו ואשר הם בפרזות אל יבואו בה׃
36שנים יהיו בשדה ונאסף האחד והאחר יעזב׃
9רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו׃
10ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם׃
62ויאמר ישוע כל השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יכשר למלכות האלהים׃
35מתניכם יהיו חגורים והנרות דלקים׃
40אז יהיו שנים בשדה אחד יאסף ואחד יעזב׃
33ראו שקדו והתפללו כי לא ידעתם מתי תהיה העת׃
34והיה כאיש הולך למרחק אשר עזב את ביתו ויתן שלטן לעבדיו ולאיש איש את מלאכתו וגם את השוער צוה לשקד׃
35לכן שקדו כי לא ידעתם מתי יבוא בעל הבית אם לעת ערב או בחצות הלילה אם בעת קריאת הגבר או בבקר׃
36פן יבוא פתאם ומצא אתכם ישנים׃
6ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחללנו׃
25אל תצאי השדה ובדרך אל תלכי כי חרב לאיב מגור מסביב׃
33ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי׃
40ואשר יחפץ לריב עמך ולקחת את כתנתך תן לו גם את חמעיל׃
36ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב׃
4אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך׃
15החרב בחוץ והדבר והרעב מבית אשר בשדה בחרב ימות ואשר בעיר רעב ודבר יאכלנו׃
26לכן כי יאמרו אליכם הנו במדבר אל תצאו הנו בחדרים אל תאמינו׃
13והיה אם ראוי הבית יבוא עליו שלומכם ואם איננו ראוי שלומכם אליכם ישוב׃
14וכל אשר לא יקבל אתכם ולא ישמע לדבריכם צאו לכם מן הבית ההוא ומן העיר ההיא ונערו את עפר רגליכם׃
3ויאמר להם אל תקחו מאומה לדרך לא מטות ולא תרמיל ולא לחם ולא כסף ואל יהיה לאיש מכם שתי כתנות׃
36וידבר אליהם גם אם המשל הזה אין איש מעלה מטלית של בגד חדש על בגד בלוי כי אז גם החדש יקרע וגם לא תשוה מטלית החדש לבלוי׃
7שלא מלא כפו קוצר וחצנו מעמר׃
22ויאמר אל תלמידיו לכן אני אמר לכם אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו ולגופכם מה תלבשו׃
27ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי׃
40לכן גם אתם היו נכונים כי בשעה אשר לא פללתם יבוא בן האדם׃
44עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃
16ואמיץ לבו בגבורים ערום ינוס ביום ההוא נאם יהוה׃
10ולא תרמיל לדרך ולא שתי כתנות ולא נעלים ולא מטה כי שוה הפעל די מחיתו׃
31לכן אל תדאגו לאמר מה נאכל ומה נשתה ומה נלבש׃
23ואם יאמרו אליכם הנה שם הנה פה אל תלכו ואל תרוצו אחריהם׃
27הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך׃
29ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים׃
29כן אף אתם בראתכם כי היו כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃