מרקוס 14:1

תנ ך עברי מודרני

¶ ויהי יומים לפני חג הפסח והמצות ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים איך יתפשהו בערמה להמיתו׃

📖 ניתוח דקדוקי

הטקסט המקורי

¶Ἦν δὲ τὸ πάσχα, καὶ τὰ ἄζυμα μετὰ δύο ἡμέρας: καὶ ἐζήτουν οἱ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ γραμματεῖς πῶς αὐτὸν ἐν δόλῳ, κρατήσαντες ἀποκτείνωσιν.

תעתיק

¶Was de the pascha, and the azyma after two hēmeras: and ezētoun the archiereis and the grammateis how him in dolō, having kratēsantes they might apokteinōsin.

פרטי דקדוק

• *Ēn*: imperfect, 3rd person singular - was [continuous action]
• *de*: postpositive conjunction - but/and/now
• *pascha*: nominative, neuter, singular - Passover
• *azyma*: nominative, neuter, plural - Unleavened Bread [festival]
• *hēmeras*: accusative, feminine, plural - days
• *ezētoun*: imperfect, 3rd person plural - were seeking [continuous action]
• *archiereis*: nominative, masculine, plural - chief priests
• *grammateis*: nominative, masculine, plural - scribes
• *dolō*: dative, masculine, singular - deceit/cunning [instrumental]
• *kratēsantes*: aorist active participle, nominative, masculine, plural - having seized/arrested
• *apokteinōsin*: aorist active subjunctive, 3rd person plural - they might kill

משמעויות מילים

• *pascha*: Passover [feast/lamb]
• *azyma*: Unleavened Bread [festival/bread]
• *dolō*: deceit/cunning/trickery/craft
• *kratēsantes*: having seized/arrested/captured/taken hold of
• *apokteinōsin*: kill/put to death

פסוקים מקושרים

• שמ׳ 12:6-9 : 6 והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים׃ 7 ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אתו בהם׃ 8 ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מררים יאכלהו׃ 9 אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו׃ 10 ולא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו׃ 11 וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה׃ 12 ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה׃ 13 והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עלכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים׃ 14 והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו׃ 15 שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשן עד יום השבעי׃ 16 וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם׃ 17 ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם׃ 18 בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש בערב׃ 19 שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ׃ 20 כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות׃
• לוק 22:1-2 : 1 ¶ ויקרב חג המצות הנקרא פסח׃ 2 והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃
• יוח 13:1 : 1 ¶ ולפני חג הפסח כשידע ישוע כי באה שעתו לעבר מן העולם הזה אל אביו כאשר אהב את בחיריו אשר בעולם כן אהבם עד הקץ׃
• ויק׳ 23:5-7 : 5 בחדש הראשון בארבעה עשר לחדש בין הערבים פסח ליהוה׃ 6 ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות ליהוה שבעת ימים מצות תאכלו׃ 7 ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו׃
• דב׳ 16:1-8 : 1 ¶ שמור את חדש האביב ועשית פסח ליהוה אלהיך כי בחדש האביב הוציאך יהוה אלהיך ממצרים לילה׃ 2 וזבחת פסח ליהוה אלהיך צאן ובקר במקום אשר יבחר יהוה לשכן שמו שם׃ 3 לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עני כי בחפזון יצאת מארץ מצרים למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך׃ 4 ולא יראה לך שאר בכל גבלך שבעת ימים ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר׃ 5 לא תוכל לזבח את הפסח באחד שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך׃ 6 כי אם אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים׃ 7 ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו ופנית בבקר והלכת לאהליך׃ 8 ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת ליהוה אלהיך לא תעשה מלאכה׃
• תה׳ 2:1-5 : 1 ¶ למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃ 2 יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃ 3 ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו׃ 4 יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו׃ 5 אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו׃
• תה׳ 52:3 : 3 אהבת רע מטוב שקר מדבר צדק סלה׃
• תה׳ 62:4 : 4 אך משאתו יעצו להדיח ירצו כזב בפיו יברכו ובקרבם יקללו סלה׃
• תה׳ 62:9 : 9 אך הבל בני אדם כזב בני איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד׃
• תה׳ 64:2-6 : 2 תסתירני מסוד מרעים מרגשת פעלי און׃ 3 אשר שננו כחרב לשונם דרכו חצם דבר מר׃ 4 לירות במסתרים תם פתאם ירהו ולא ייראו׃ 5 יחזקו למו דבר רע יספרו לטמון מוקשים אמרו מי יראה למו׃ 6 יחפשו עולת תמנו חפש מחפש וקרב איש ולב עמק׃
• מתי 6:2 : 2 לכן בעשותך צדקה אל תריע לפניך בשופר כמעשה החנפים בבתי הכנסיות ובחרבות למען יהללו אותם האמשים אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם׃
• מתי 12:14 : 14 ויצא הפרושים ויתיעצו עליו לאבדו׃
• מתי 26:2-5 : 2 אתם ידעתם כי אחרי יומים יהיה הפסח ובן האדם ימסר להצלב׃ 3 ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא׃ 4 ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו׃ 5 ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃
• במ׳ 28:16-25 : 16 ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח ליהוה׃ 17 ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג שבעת ימים מצות יאכל׃ 18 ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו׃ 19 והקרבתם אשה עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם׃ 20 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל תעשו׃ 21 עשרון עשרון תעשה לכבש האחד לשבעת הכבשים׃ 22 ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם׃ 23 מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד תעשו את אלה׃ 24 כאלה תעשו ליום שבעת ימים לחם אשה ריח ניחח ליהוה על עולת התמיד יעשה ונסכו׃ 25 וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו׃
• יוח 11:47 : 47 אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה׃
• יוח 11:53-57 : 53 ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה׃ 54 על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו׃ 55 ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו׃ 56 ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג׃ 57 והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו׃
• מע״ש 4:25-28 : 25 אשר אמרת בפי עבדך דוד למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃ 26 יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃ 27 כי אמנם נוסדו הורדוס ופנטיוס פילטוס עם הגוים ולאמי ישראל על ישוע עבדך הקדוש אשר משחת׃ 28 לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות׃