מרקוס 9:34
ויחרישו כי התעשקו בדרך מי הוא הגדול בהם׃
ויחרישו כי התעשקו בדרך מי הוא הגדול בהם׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
45והמה לא הבינו את המאמר הזה ונעלם הוא מדעתם וייראו לשאל אתו על המאמר הזה׃
46ויעל על לבבם לחשוב מי הוא הגדול בהם׃
47וירא ישוע את מחשבת לבם ויקח ילד ויעמידהו אצלו׃
48ויאמר אליהם כל אשר יקבל את הילד הזה לשמי אותי הוא מקבל וכל אשר יקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני כי הקטן בכלכם הוא יהיה הגדול׃
49ויען יוחנן ויאמר מורה ראינו איש מגרש שדים בשמך ונכלא אותו יען איננו הולך עמנו׃
32והם לא הבינו את הדבר וייראו לשאל אותו׃
33ויבא אל כפר נחום ובהיותו בבית וישאל אותם מה התוכחתם איש עם רעהו בדרך׃
23והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃
24וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃
25ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃
26ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃
27כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃
1¶ בשעה ההיא נגשו התלמידים אל ישוע ויאמרו מי אפוא גדול מחבריו במלכות השמים׃
2ויקרא ישוע אליו ילד קטן ויעמידהו בתוכם׃
35וישב ויקרא אל שנים העשר ויאמר אליהם איש כי יחפץ להיות הראשון הוא יהיה האחרון לכלם ומשרת כלם׃
36ויקח ילד ויעמידהו בתוכם ויחבקהו ויאמר להם׃
24ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים׃
25וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם׃
26ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת׃
27והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד׃
41ויהי כשמע זאת העשרה ויחלו לכעוס על יעקב ויוחנן׃
42ויקרא להם ישוע ויאמר אליהם אתם ידעתם כי הנחשבים לשרי הגוים הם רדים בהם וגדוליהם שולטים עליהם׃
43ואתם לא כן ביניכם כי אם החפץ להיות גדול ביניכם יהיה לכם למשרת׃
44והחפץ להיות בכם ראשון יהיה עבד לכל׃
8והמה הביטו כה וכה פתאם ולא ראו עוד איש בלתי את ישוע לבדו אתם׃
9וירדו מן ההר ויזהירם לבלתי הגיד לאיש את אשר ראו עד כי יקום בן האדם מן המתים׃
10וישמרו את הדבר בלבבם וידרשו לדעת מה היא התקומה מן המתים׃
11והגדול בכם יהי לכם למשרת׃
36ויאמר אליהם מה אויתם כי אעשה לכם׃
37ויאמרו אליו תנה לנו לשבת אחד לימינך ואחד לשמאלך בכבודך׃
36ובהיות הקול נשאר ישוע לבדו והמה החשו ולא הגידו דבר לאיש בימים ההם מכל אשר ראו׃
32ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים ויראים בלכתם אחריו ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר׃
14ויהי כבואו אל התלמידים וירא עם רב סביבותם וסופרים מתוכחים אתם׃
16וישאל את הסופרים מה אתם מתוכחים עמהם׃
43וישתוממו כלם על גדלת האלהים ויהי בתמהם כלם על כל אשר עשה ויאמר ישוע אל תלמידיו׃
4ויאחז בו וירפאהו וישלחהו׃
17ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך׃
26ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו׃
4לכן כל המשפיל את עצמו כילד הזה הוא הגדול במלכות השמים׃
39ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃
34הוא מדבר כזאת והנה ענן סכך עליהם וכבואם בענן נבעתו׃
6כי לא ידע מה ידבר כי היו נבהלים׃
15ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם׃
18ויהי הוא מתפלל לבדד ויאספו אליו תלמידיו וישאל אתם לאמר מה אמרים עלי המון העם מי אני׃
13אז יביאו אליו ילדים למען ישים עליהם את ידיו ויתפלל עליהם ויגערו בם התלמידים׃
28ויהי כאשר בא הביתה וישאלהו תלמידיו בהיותם לבדם אתו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו׃
7וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם׃
15ויצוו אתם לצאת חוצה מן הסנהדרין ויתיעצו יחדו׃
43ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו׃
10ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל׃