מתי 19:3
ויגשו אליו הפרושים לנסותו לאמר היוכל איש לשלח את אשתו על כל דבר׃
ויגשו אליו הפרושים לנסותו לאמר היוכל איש לשלח את אשתו על כל דבר׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
2ויגשו אליו הפרושים וישאלהו אם יוכל איש לשלח את אשתו והם מנסים אתו׃
3ויען ויאמר אליהם מה צוה אתכם משה׃
4ויאמרו משה התיר לכתב ספר כריתת ולשלח׃
5ויען ישוע ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם כתב לכם את המצוה הזאת׃
4ויען ויאמר אליהם הלא קראתם כי עשה בראשית זכר ונקבה עשה אתם׃
5ואמר על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו שניהם לבשר אחד׃
6אם כן אינם עוד שנים כי אם בשר אחד לכן את אשר חבר האלהים אל יפרידנו האדם׃
7ויאמרו אליו ולמה זה צוה משה לתת לה ספר כריתת ולשלחה׃
8ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם הניח לכם משה לשלח את נשיכם אך מראש לא היתה ככה׃
9ואני אמר לכם המשלח את אשתו בלתי על דבר זנות ולקח לו אחרת נאף הוא והלקח את הגרושה נאף הוא׃
10ויאמרו אליו התלמידים אם ככה הוא ענין איש ואשתו לא טוב לקחת אשה׃
31ונאמר איש אשר ישלח את אשתו ונתן לה ספר כריתות׃
32אבל אני אמר לכם המשלח את אשתו בלתי על דבר זנות עשה אתה נאפת והלקח את הגרושה לו לאשה נאף הוא׃
9לכן את אשר חבר אלהים לא יפרידנו אדם׃
10ויהי בבית וישובו תלמידיו לשאל אתו על זאת׃
11ויאמר אליהם המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא עליה׃
12ואשה כי תעזב אישה ולקחה איש אחר נאפת היא׃
18כל איש המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא וכל הלקח את הגרושה מאישה נאף הוא׃
11ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו׃
1¶ ויגשו הפרושים והצדוקים לנסותו וישאלו מאתו להראותם אות מן השמים׃
34והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃
35ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃
41ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃
15וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃
24ויאמרו אליו הפרושים ראה מה המה עשים בשבת דבר אשר לא יעשה׃
3ויביאו הסופרים והפרושים אשה לפניו אשר נתפשה בשטותה ויעמידוה בתוך׃
17לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃
18וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃
1¶ כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו׃
2ויש מן הפרושים אשר אמרו אליהם למה אתם עשים את אשר איננו מתר לעשות בשבת׃
22המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃
23ויכר את נכליהם ויאמר להם׃
3ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו׃
2וילכו אחריו המון עם רב וירפאם שם׃
1¶ אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃
18ויבאו אליו מן הצדוקים האמרים כי אין תחיה למתים וישאלהו לאמר׃
13וישלחו אליו אנשים מן הפרושים ומן ההורדוסים ללכד אתו בדברו׃
6והפרושים יצאו מהרה ויתיעצו עליו עם ההורדוסיים לאבדו׃
3ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה׃
2ויראו הפרושים ויאמרו לו הנה תלמידיך עשים את אשר אסור לעשות בשבת׃
53ויהי כדברו להם את אלה ויחלו הסופרים והפרושים לשטם אותו מאד ולהקשות לו בדברים רבים׃
34ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה׃
27ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר׃
28מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו׃
3ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃
12ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃
18יען אשר אמר יוחנן אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך׃
4כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה׃
2ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת׃
5ומשה צונו בתורה לסקל נשים כאלה ואתה מה תאמר׃