מרקוס 12:18
ויבאו אליו מן הצדוקים האמרים כי אין תחיה למתים וישאלהו לאמר׃
ויבאו אליו מן הצדוקים האמרים כי אין תחיה למתים וישאלהו לאמר׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
22וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃
23ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃
24רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃
25ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃
26ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו׃
27ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר׃
28מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו׃
29והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים׃
19רבי כתב לנו משה כי ימות אחי איש ועזב אשה ובנים אין לו ייבם אחיו את אשתו ויקם זרע לאחיו׃
20והנה שבעה אחים והראשון לקח אשה ובמותו לא השאיר אחריו זרע׃
7ובדברו הדבר הזה היה ריב בין הצדוקים ובין הפרושים ויחלק ההמון׃
8כי הצדוקים אמרים אין תחיה ואין מלאך ורוח והפרושים מודים בשניהם׃
28ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃
29ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃
30כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃
31ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃
23ועתה בתחית המתים כשיקומו למי מהם תהיה לאשה כי לשבעה היתה לאשה׃
24ויאמר ישוע אליהם הלא בזאת אתם תעים באשר אינכם יודעים גם את הכתובים גם את גבורת האלהים׃
25כי בעת קומם מן המתים האנשים לא ישאו נשים ולא תנשאנה אך יהיו כמלאכי השמים׃
26ועל דבר המתים כי קום יקומו הלא קראתם בספר משה בסנה את אשר דבר אליו האלהים לאמר אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב׃
27האלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים לכן הרביתם לתעות׃
33וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃
34והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃
35ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃
33והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה׃
34ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה׃
35והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה׃
16ויביאו ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו ויאמרו אליו של הקיסר׃
17ויאמר ישוע אליהם את אשר לקיסר תנו לקיסר ואת אשר לאלהים תנו לאלהים ויתמהו עליו׃
1¶ ויגשו הפרושים והצדוקים לנסותו וישאלו מאתו להראותם אות מן השמים׃
1¶ ויהי בדברם אל העם ויקומו עליהם הכהנים ונגיד בית המקדש והצדוקים׃
2כי חרה להם על אשר למדו את העם והגידו בישוע את תחית המתים׃
22המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃
3ויגשו אליו הפרושים לנסותו לאמר היוכל איש לשלח את אשתו על כל דבר׃
10וישמרו את הדבר בלבבם וידרשו לדעת מה היא התקומה מן המתים׃
2ויגשו אליו הפרושים וישאלהו אם יוכל איש לשלח את אשתו והם מנסים אתו׃
3ויען ויאמר אליהם מה צוה אתכם משה׃
16וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃
17לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃
13וישלחו אליו אנשים מן הפרושים ומן ההורדוסים ללכד אתו בדברו׃
14ויבאו ויאמרו אליו רבי ידענו כי איש אמת אתה ולא תגור מפני איש כי לא תכיר פנים כי אם באמת מורה אתה את דרך האלהים הנכון לתת מס אל הקיסר אם לא נתן׃
12ואם הגד הגד כי הוקם המשיח מן המתים איך יאמרו אנשים מכם כי אין תחיה למתים׃
41ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃
39ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת׃
1¶ אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃
12אז הבינו כי לא אמר להשמר משאר הלחם כי אם מלמוד הפרושים והצדוקים׃
7ויאמרו אליו ולמה זה צוה משה לתת לה ספר כריתת ולשלחה׃
24ויהי כבואם אל כפר נחום ויגשו אל פטרוס גבי מחצית השקל ויאמרו הלא יתן רבכם את מחצית השקל׃
23ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך׃
24ויאמרו אליו הפרושים ראה מה המה עשים בשבת דבר אשר לא יעשה׃