מרקוס 9:10
וישמרו את הדבר בלבבם וידרשו לדעת מה היא התקומה מן המתים׃
וישמרו את הדבר בלבבם וידרשו לדעת מה היא התקומה מן המתים׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
8והמה הביטו כה וכה פתאם ולא ראו עוד איש בלתי את ישוע לבדו אתם׃
9וירדו מן ההר ויזהירם לבלתי הגיד לאיש את אשר ראו עד כי יקום בן האדם מן המתים׃
9וברדתם מן ההר צוה ישוע אתם לאמר לא תגידו לאיש את דבר המראה עד אם קם בן האדם מעם המתים׃
10וישאלהו תלמידיו לאמר למה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה׃
30ויצאו משם ויעברו בגליל ולא אבה להודע לאיש׃
31כי היה מלמד את תלמידיו לאמר אליהם כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני אדם ויהרגהו ואחרי אשר נהרג יקום ביום השלישי׃
32והם לא הבינו את הדבר וייראו לשאל אותו׃
33ויבא אל כפר נחום ובהיותו בבית וישאל אותם מה התוכחתם איש עם רעהו בדרך׃
34ויחרישו כי התעשקו בדרך מי הוא הגדול בהם׃
9כי לא הבינו עד עתה את הכתוב אשר קום יקום מעם המתים׃
45והמה לא הבינו את המאמר הזה ונעלם הוא מדעתם וייראו לשאל אתו על המאמר הזה׃
46ויעל על לבבם לחשוב מי הוא הגדול בהם׃
2ובאחד בשבת בבקר השכם באו אל הקבר כזרוח השמש׃
3ותאמרנה אשה אל אחותה מי יגל לנו את האבן מעל פתח הקבר׃
36ובהיות הקול נשאר ישוע לבדו והמה החשו ולא הגידו דבר לאיש בימים ההם מכל אשר ראו׃
37ויהי ממחרת ברדתם מן ההר ויצא עם רב לקראתו׃
11וישאלהו לאמר מה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה׃
7כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃
8ותזכרנה את דבריו׃
34והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר׃
30ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש׃
5ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃
16וישאל את הסופרים מה אתם מתוכחים עמהם׃
22ואחרי קומו מן המתים זכרו תלמידיו כי זאת אמר להם ויאמינו בכתוב ובדבר אשר דבר ישוע׃
21ויצו אתם בגערה לבלתי הגיד לאיש את הדבר הזה׃
9וישאלהו תלמידיו לאמר מה המשל הזה׃
23ויהרגהו וביום השלישי קום יקום ויתעצבו מאד׃
5ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו׃
8ותמהרנה לצאת ותברחנה מן הקבר כי אחזתן רעדה ותמהון ולא הגידו דבר לאיש כי יראו׃
14ויהי כבואו אל התלמידים וירא עם רב סביבותם וסופרים מתוכחים אתם׃
19ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ואחרים אמרים אליהו ואחרים אמרים נביא קם מן הקדמונים׃
30אבל האלהים הקימו מן המתים׃
32ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים ויראים בלכתם אחריו ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר׃
63ויאמרו אדנינו זכרנו כי אמר המתעה ההוא בעודנו חי מקצה שלשת ימים קום אקום׃
1¶ ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו מלכות האלהים באה בגבורה׃
2ואחרי ששת ימים לקח ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויעלם על הר גבה אתו לבדם וישתנה לעיניהם׃
4וירא אליהם אליהו ומשה מדברים עם ישוע׃
31ויחשבו כה וכה בקרבם לאמר אם נאמר מן השמים יאמר מדוע אפוא לא האמנתם לו׃
6כי לא ידע מה ידבר כי היו נבהלים׃
13וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר׃
16ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃
17ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃
12וישתוממו כלם ויבהלו ויאמרו איש אל אחיו מה תהיה זאת׃
26ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו׃
32ויהיו פטרוס ואשר אתו נרדמים ובהקיצם ראו את כבודו ואת שני האנשים העמדים עליו׃
33ויהי בהפרדם ממנו ויאמר פטרוס אל ישוע מורה טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת ולא ידע מה דבר׃
14והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה׃
23והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃
30והנה שני אנשים מדברים אתו והמה משה ואליהו׃
30ותפקחנה עיניהם ויגער בם ישוע ויאמר ראו פן יודע לאיש׃