מתי 9:30
ותפקחנה עיניהם ויגער בם ישוע ויאמר ראו פן יודע לאיש׃
ותפקחנה עיניהם ויגער בם ישוע ויאמר ראו פן יודע לאיש׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
12ויגער בהן מאד אשר לא תגלינה אותו׃
21ויצו אתם בגערה לבלתי הגיד לאיש את הדבר הזה׃
28וכבואו הביתה נגשו אליו העורים ויאמר אליהם ישוע המאמינים אתם כי יש לאל ידי לעשות זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃
29ויגע בעיניהם ויאמר יעשה לכם כאמונתכם׃
30ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש׃
33ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו׃
34ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו׃
8והמה הביטו כה וכה פתאם ולא ראו עוד איש בלתי את ישוע לבדו אתם׃
9וירדו מן ההר ויזהירם לבלתי הגיד לאיש את אשר ראו עד כי יקום בן האדם מן המתים׃
31והמה בצאתם השמיעו את שמעו בכל הארץ ההיא׃
34ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו הפתח׃
35וברגע נפתחו אזניו ויתר קשר לשונו וידבר בשפה ברורה׃
36ויזהר אותם כי לא יספרו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להכריז׃
16ויצו אתם בגערה שלא יגלהו׃
8וישאו עיניהם ולא ראו איש בלתי את ישוע לבדו׃
9וברדתם מן ההר צוה ישוע אתם לאמר לא תגידו לאיש את דבר המראה עד אם קם בן האדם מעם המתים׃
25ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק׃
26וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר׃
56וישתוממו אביה ואמה והוא צוה אתם לבלתי הגיד לאיש את אשר נעשה׃
30ויצאו משם ויעברו בגליל ולא אבה להודע לאיש׃
16ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃
36ובהיות הקול נשאר ישוע לבדו והמה החשו ולא הגידו דבר לאיש בימים ההם מכל אשר ראו׃
20אז צוה את התלמידים בגערה לבלתי הגיד לאיש כי הוא ישוע המשיח׃
43ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול׃
8והמון העם כראותם זאת השתוממו וישבחו את האלהים אשר נתן שלטן כזה לבני אדם׃
4ויאמר אליו ישוע ראה פן תספר לאיש כי אם לך לך והראה אל הכהן והקרב את הקרבן אשר צוה משה לעדות להם׃
26ויאמרו אליו עוד מה עשה לך איכה פקח עיניך׃
43ויגער בו וימהר להוציאו החוצה׃
44ויאמר אליו ראה אל תספר דבר לאיש כי אם לך הראה אל הכהן והקרב על טהרתך את אשר צוה משה לעדות להם׃
45אך הוא בצאתו החל לקרא הרבה ולהשמיע הדבר עד אשר לא יכל לבוא עוד אל עיר בגלוי כי אם היה ישב מחוץ לעיר במקמות חרבה ויבאו אליו מכל עבריו׃
15כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃
16ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה׃
10ויאמרו אליו במה אפו נפקחו עיניך׃
51ויען ישוע ויאמר אליו מה חפצת ואעשה לך ויאמר אליו העור רבוני כי אראה׃
52ויאמר ישוע אליו לך לך אמונתך הושיעה לך ופתאם ראה וילך אחרי ישוע בדרך׃
31ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃
23ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים׃
42ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃
43ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃
30ויען האיש ויאמר אליהם זאת היא הפלא ופלא כי לא ידעתם מאין הוא והוא פקח את עיני׃
12למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם׃
22ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו׃
23ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר׃
45והמה לא הבינו את המאמר הזה ונעלם הוא מדעתם וייראו לשאל אתו על המאמר הזה׃
18עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו׃
14והיום אשר עשה בו ישוע את הטיט ויפקח את עיניו שבת היה׃
15ויוסיפו לשאל אתו גם הפרושים איך נפקחו עיניו ויאמר אליהם טיט שם על עיני וארחץ והנני ראה׃
2ואחרי ששת ימים לקח ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויעלם על הר גבה אתו לבדם וישתנה לעיניהם׃
32והם לא הבינו את הדבר וייראו לשאל אותו׃
40השע עיניהם והשמין לבבם פן יראו בעיניהם ולבבם יבין ושבו ורפאתי להם׃