מתי 17:8
וישאו עיניהם ולא ראו איש בלתי את ישוע לבדו׃
וישאו עיניהם ולא ראו איש בלתי את ישוע לבדו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
7ויהי ענן סוכך עליהם ויצא מן הענן קול אמר זה בני ידידי אליו שמעו׃
8והמה הביטו כה וכה פתאם ולא ראו עוד איש בלתי את ישוע לבדו אתם׃
9וירדו מן ההר ויזהירם לבלתי הגיד לאיש את אשר ראו עד כי יקום בן האדם מן המתים׃
10וישמרו את הדבר בלבבם וידרשו לדעת מה היא התקומה מן המתים׃
9וברדתם מן ההר צוה ישוע אתם לאמר לא תגידו לאיש את דבר המראה עד אם קם בן האדם מעם המתים׃
36ובהיות הקול נשאר ישוע לבדו והמה החשו ולא הגידו דבר לאיש בימים ההם מכל אשר ראו׃
37ויהי ממחרת ברדתם מן ההר ויצא עם רב לקראתו׃
38והנה איש אחד מן העם צעק לאמר אנא רבי פנה נא אל בני כי יחיד הוא לי׃
1¶ ומקץ ששת ימים לקח לו ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן אחיו ויעלם בדד על הר גבוה׃
2וישתנה לעיניהם ויזהירו פניו כשמש ובגדיו כאור הלבינו׃
3והנה נראו אליהם משה ואליהו מדברים אתו׃
4ויען פטרוס ויאמר אל ישוע אדני טוב היותנו פה אם תחפץ נעשה נא פה שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת׃
5עודנו מדבר והנה ענן אור הצל עליהם והנה קול מתוך הענן אמר זה בני ידידי אשר רציתי בו אליו תשמעון׃
6ויהי כשמע התלמידים ויפלו על פניהם וייראו מאד׃
7ויגש ישוע ויגע בם ויאמר קומו ואל תיראו׃
37ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב׃
2ואחרי ששת ימים לקח ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויעלם על הר גבה אתו לבדם וישתנה לעיניהם׃
30ותפקחנה עיניהם ויגער בם ישוע ויאמר ראו פן יודע לאיש׃
4וירא אליהם אליהו ומשה מדברים עם ישוע׃
32ויהיו פטרוס ואשר אתו נרדמים ובהקיצם ראו את כבודו ואת שני האנשים העמדים עליו׃
33ויהי בהפרדם ממנו ויאמר פטרוס אל ישוע מורה טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת ולא ידע מה דבר׃
34הוא מדבר כזאת והנה ענן סכך עליהם וכבואם בענן נבעתו׃
51ויבא הביתה ולא הניח לאיש לבוא אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן ולאבי הילדה ולאמה׃
28ויהי כשמנה ימים אחרי הדברים האלה ויקח אליו את פטרוס ואת יוחנן ואת יעקב ויעל אל ההר להתפלל שם׃
16ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃
23ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה׃
30ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש׃
31ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃
33ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו׃
34ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו׃
30והנה שני אנשים מדברים אתו והמה משה ואליהו׃
22ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו בה תלמידיו וכי ישוע לא בא עם תלמידיו אל האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה׃
46לא כאלו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים׃
8והמון העם כראותם זאת השתוממו וישבחו את האלהים אשר נתן שלטן כזה לבני אדם׃
9ויהי כדברו זאת העלה והם ראים וישאהו ענן מנגד עיניהם׃
10ויביטו אחריו השמימה בעברו והנה שני אנשים לבושי בדים נצבים עליהם׃
23ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים׃
27ויחזק ישוע בידו ויניעהו ויקם׃
13וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו׃
14וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃
23ואם יאמרו אליכם הנה שם הנה פה אל תלכו ואל תרוצו אחריהם׃
9הנה הלכות להגיד לתלמידיו והנה ישוע נקרה אליהן ויאמר שלום לכן ותגשנה ותאחזנה ברגליו ותשתחוין לו׃
16ועשתי עשר התלמידים הלכו הגלילה אל ההר אשר צום ישוע׃
17ויהי כראותם אתו וישתחוו לו ומקצתם נחלקו בלבם׃
49והם בראתם אתו מתהלך על פני הים חשבו כי מראה רוח הוא ויצעקו׃
3ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו׃
24ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה׃
43ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃
47ויהי ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה׃
7והאנשים אשר הלכו אתו עמדו נאלמים כי שמעו את הקול ואיש לא הביטו׃