מתי 3:17
והנה קול מן השמים אומר זה בני ידידי אשר רצתה נפשי בו׃
והנה קול מן השמים אומר זה בני ידידי אשר רצתה נפשי בו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
8אנכי טבלתי אתכם במים והוא יטבל אתכם ברוח הקדש׃
9ויהי בימים ההם ויבא ישוע מנצרת אשר בגליל ויטבל על ידי יוחנן בירדן׃
10ויהי אך עלה עלה מן המים וירא את השמים נבקעים והרוח כיונה ירדת עליו׃
11ויהי קול מן השמים אתה בני ידידי אשר רצתה נפשי בו׃
12ואחרי כן הוציאו הרוח המדברה׃
21ויהי בהטבל כל העם וגם ישוע נטבל ומתפלל ויפתחו השמים׃
22וירד עליו רוח הקדש בדמות גוף כיונה ויהי קול מן השמים ויאמר אתה בני ידידי בך רצתה נפשי׃
2וישתנה לעיניהם ויזהירו פניו כשמש ובגדיו כאור הלבינו׃
3והנה נראו אליהם משה ואליהו מדברים אתו׃
4ויען פטרוס ויאמר אל ישוע אדני טוב היותנו פה אם תחפץ נעשה נא פה שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת׃
5עודנו מדבר והנה ענן אור הצל עליהם והנה קול מתוך הענן אמר זה בני ידידי אשר רציתי בו אליו תשמעון׃
6ויהי כשמע התלמידים ויפלו על פניהם וייראו מאד׃
17כי לקח מאת אלהים האב יקר וכבוד בבא אליו קול מתוך הדרת כבודו לאמר זה בני ידידי רצתה נפשי בו׃
18ואת הקול הזה שמענו באזנינו יצא משמים בהיותנו עמו בהר הקדש׃
15ויען ישוע ויאמר אליו הניחה לי כי כן נאוה לנו למלא כל הצדקה וינח לו׃
16ויהי כאשר נטבל ישוע וימהר לעלות מן המים והנה נפתחו לו השמים וירא את רוח אלהים יורדת כיונה ונחה עליו׃
35ויצא קול מן הענן אמר זה בני ידידי אליו תשמעון׃
36ובהיות הקול נשאר ישוע לבדו והמה החשו ולא הגידו דבר לאיש בימים ההם מכל אשר ראו׃
7ויהי ענן סוכך עליהם ויצא מן הענן קול אמר זה בני ידידי אליו שמעו׃
13ויבא ישוע מן הגליל הירדנה אל יוחנן להטבל על ידו׃
30זה הוא אשר אמרתי עליו אחרי יבא איש אשר היה לפני כי קדם לי היה׃
31ואני לא ידעתיו כי אם בעבור יגלה בישראל באתי אני לטבל במים׃
32ויעד יוחנן ויאמר חזיתי הרוח כדמות יונה ירדת משמים ותנח עליו׃
33ואני לא ידעתיו אולם השלח אתי לטבל במים הוא אמר אלי את אשר תראה הרוח ירדת ונחה עליו הנה זה הוא אשר יטבל ברוח הקדש׃
34ואני ראיתי ואעידה כי זה הוא בן האלהים׃
17למלאת את אשר דבר ישעיהו הנביא לאמר׃
18הן עבדי בחרתי בו ידידי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו ומשפט לגוים יוציא׃
7אספרה אל חק יהוה אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך׃
1¶ בימים ההם בא יוחנן המטביל ויהי קרא במדבר יהודה לאמר׃
2שובו כי מלכות השמים הגיעה׃
3הלא זה הוא אשר נבא עליו ישעיהו הנביא לאמר קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃
28אבי פאר את שמך ותצא בת קול מן השמים גם פארתי וגם אוסיף לפאר׃
29והעם העמדים שמה כשמעם אמרו רעם נשמע ואחרים אמרו מלאך דבר אתו׃
30ויען ישוע ויאמר לא למעני היה הקול הזה כי אם למענכם׃
26הן אבי כי כן היה רצון לפניך׃
5כי אל מי מן המלאכים אמר מעולם בני אתה אני היום ילדתיך ועוד אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן׃
9ויביאהו ירושלים ויעמידהו על פנת בית המקדש ויאמר אליו אם בן האלהים אתה התנפל מזה מטה׃
2ככתוב בנביאים הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך׃
3קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃
35האב אהב את בנו ואת כל נתן בידו׃
16ויען שמעון פטרוס ויאמר אתה הוא המשיח בן אלהים חיים׃
17ויען ויאמר אליו אשריך שמעון בר יונה כי בשר ודם לא גלה לך את זאת כי אם אבי שבשמים׃
11והרוחות הטמאות כראותן אתו נפלו לפניו ותצעקנה לאמר אתה הוא בן אלהים׃
1¶ את אלה דבר ישוע וישא עיניו השמימה ויאמר אבי הנה באה השעה פאר את בנך למען גם בנך יפארך׃
22ויהי אחרי הדברים האלה ויבא ישוע ותלמידיו אל ארץ יהודה ויגר שם עמהם ויטבל׃
33ואנשי האניה נגשו וישתחוו לו לאמר באמת בן אלהים אתה׃
33ככתוב במזמור השני בני אתה היום ילדתיך׃
70ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא׃
6ויטבלו על ידו בירדן מתודים את חטאתם׃
3ויבא אל כל ככר הירדן ויקרא טבילת התשובה לסליחת החטאים׃