מיכה 7:16
יראו גוים ויבשו מכל גבורתם ישימו יד על פה אזניהם תחרשנה׃
יראו גוים ויבשו מכל גבורתם ישימו יד על פה אזניהם תחרשנה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
17ילחכו עפר כנחש כזחלי ארץ ירגזו ממסגרתיהם אל יהוה אלהינו יפחדו ויראו ממך׃
7ובשו החזים וחפרו הקסמים ועטו על שפם כלם כי אין מענה אלהים׃
35כל ישבי האיים שממו עליך ומלכיהם שערו שער רעמו פנים׃
7הנה יביעון בפיהם חרבות בשפתותיהם כי מי שמע׃
8ואתה יהוה תשחק למו תלעג לכל גוים׃
8ויכשילוהו עלימו לשונם יתנדדו כל ראה בם׃
16בושו וגם נכלמו כלם יחדו הלכו בכלמה חרשי צירים׃
16לשום ארצם לשמה שרוקת עולם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו׃
5פנו אלי והשמו ושימו יד על פה׃
15אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען׃
15כן יזה גוים רבים עליו יקפצו מלכים פיהם כי אשר לא ספר להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו׃
11יהוה רמה ידך בל יחזיון יחזו ויבשו קנאת עם אף אש צריך תאכלם׃
15הנני מביא עליכם גוי ממרחק בית ישראל נאם יהוה גוי איתן הוא גוי מעולם הוא גוי לא תדע לשנו ולא תשמע מה ידבר׃
16אשפתו כקבר פתוח כלם גבורים׃
11הן יבשו ויכלמו כל הנחרים בך יהיו כאין ויאבדו אנשי ריבך׃
18החרשים שמעו והעורים הביטו לראות׃
17כל הידים תרפינה וכל ברכים תלכנה מים׃
18וחגרו שקים וכסתה אותם פלצות ואל כל פנים בושה ובכל ראשיהם קרחה׃
12הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאמים כשאון מים כבירים ישאון׃
13לאמים כשאון מים רבים ישאון וגער בו ונס ממרחק ורדף כמץ הרים לפני רוח וכגלגל לפני סופה׃
16ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות׃
9שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם׃
10קול נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה׃
16מלא פניהם קלון ויבקשו שמך יהוה׃
17יבשו ויבהלו עדי עד ויחפרו ויאבדו׃
18ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה׃
1¶ קרבו גוים לשמע ולאמים הקשיבו תשמע הארץ ומלאה תבל וכל צאצאיה׃
7לכן כה אמר אדני יהוה אני נשאתי את ידי אם לא הגוים אשר לכם מסביב המה כלמתם ישאו׃
16פה להם ולא ידברו עינים להם ולא יראו׃
17אזנים להם ולא יאזינו אף אין יש רוח בפיהם׃
7לכן הנני מביא עליך זרים עריצי גוים והריקו חרבותם על יפי חכמתך וחללו יפעתך׃
19את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה׃
8ויהי קצף יהוה על יהודה וירושלם ויתנם לזועה לשמה ולשרקה כאשר אתם ראים בעיניכם׃
11נורא יהוה עליהם כי רזה את כל אלהי הארץ וישתחוו לו איש ממקומו כל איי הגוים׃
28ורוחו כנחל שוטף עד צואר יחצה להנפה גוים בנפת שוא ורסן מתעה על לחיי עמים׃
6כי גוי עלה על ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו׃
46בני נכר יבלו ויחגרו ממסגרותם׃
18ואנכי מעשיהם ומחשבתיהם באה לקבץ את כל הגוים והלשנות ובאו וראו את כבודי׃
45בני נכר יבלו ויחרגו ממסגרותיהם׃
27וישביהן קצרי יד חתו ובשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדמה לפני קמה׃
13טמנם בעפר יחד פניהם חבש בטמון׃
20שיתה יהוה מורה להם ידעו גוים אנוש המה סלה׃
1¶ החרישו אלי איים ולאמים יחליפו כח יגשו אז ידברו יחדו למשפט נקרבה׃
7ידיהם ולא ימישון רגליהם ולא יהלכו לא יהגו בגרונם׃
26ונשא נס לגוים מרחוק ושרק לו מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא׃
7על כן כל ידים תרפינה וכל לבב אנוש ימס׃
18לכן שמעו הגוים ודעי עדה את אשר בם׃
24והבאתי רעי גוים וירשו את בתיהם והשבתי גאון עזים ונחלו מקדשיהם׃
15כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות׃
29שאגה לו כלביא ושאג ככפירים וינהם ויאחז טרף ויפליט ואין מציל׃