תהילים 64:8
ויכשילוהו עלימו לשונם יתנדדו כל ראה בם׃
ויכשילוהו עלימו לשונם יתנדדו כל ראה בם׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
7וירם אלהים חץ פתאום היו מכותם׃
3אשר שננו כחרב לשונם דרכו חצם דבר מר׃
4לירות במסתרים תם פתאם ירהו ולא ייראו׃
5יחזקו למו דבר רע יספרו לטמון מוקשים אמרו מי יראה למו׃
12חטאת פימו דבר שפתימו וילכדו בגאונם ומאלה ומכחש יספרו׃
9וייראו כל אדם ויגידו פעל אלהים ומעשהו השכילו׃
9ראש מסבי עמל שפתימו יכסומו׃
10ימיטו עליהם גחלים באש יפלם במהמרות בל יקומו׃
22יהי שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש׃
23תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃
24שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם׃
10יגירהו על ידי חרב מנת שעלים יהיו׃
10האשימם אלהים יפלו ממעצותיהם ברב פשעיהם הדיחמו כי מרו בך׃
16יראו גוים ויבשו מכל גבורתם ישימו יד על פה אזניהם תחרשנה׃
7ימאסו כמו מים יתהלכו למו ידרך חצו כמו יתמללו׃
8תבואהו שואה לא ידע ורשתו אשר טמן תלכדו בשואה יפל בה׃
8חץ שוחט לשונם מרמה דבר בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו׃
9שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃
16לשום ארצם לשמה שרוקת עולם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו׃
11כי נטו עליך רעה חשבו מזמה בל יוכלו׃
12כי תשיתמו שכם במיתריך תכונן על פניהם׃
37וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורדף אין ולא תהיה לכם תקומה לפני איביכם׃
38ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם׃
7הנה יביעון בפיהם חרבות בשפתותיהם כי מי שמע׃
15חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה׃
8כי כשלה ירושלם ויהודה נפל כי לשונם ומעלליהם אל יהוה למרות עני כבודו׃
9הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי גמלו להם רעה׃
3שננו לשונם כמו נחש חמת עכשוב תחת שפתימו סלה׃
15וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו׃
14והיה כצבי מדח וכצאן ואין מקבץ איש אל עמו יפנו ואיש אל ארצו ינוסו׃
15כל הנמצא ידקר וכל הנספה יפול בחרב׃
40והעלו עליך קהל ורגמו אותך באבן ובתקוך בחרבותם׃
23וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו׃
17ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם׃
17יבשו ויבהלו עדי עד ויחפרו ויאבדו׃
38אמחצם ולא יכלו קום יפלו תחת רגלי׃
11אשרינו עתה סבבוני עיניהם ישיתו לנטות בארץ׃
9ודוד הוא אמר יהי שלחנם לפח ולרשת ולמוקש ולשלומים להם׃
10תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃
12וזאת תהיה המגפה אשר יגף יהוה את כל העמים אשר צבאו על ירושלם המק בשרו והוא עמד על רגליו ועיניו תמקנה בחריהן ולשונו תמק בפיהם׃
15טבעו גוים בשחת עשו ברשת זו טמנו נלכדה רגלם׃
45בני נכר יבלו ויחרגו ממסגרותיהם׃
18אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות׃
3עד אנה תהותתו על איש תרצחו כלכם כקיר נטוי גדר הדחויה׃
22שנאיך ילבשו בשת ואהל רשעים איננו׃
14יבשו ויחפרו יחד מבקשי נפשי לספותה יסגו אחור ויכלמו חפצי רעתי׃
11סביב בעתהו בלהות והפיצהו לרגליו׃
46בני נכר יבלו ויחגרו ממסגרותם׃
10והשמותי עליך עמים רבים ומלכיהם ישערו עליך שער בעופפי חרבי על פניהם וחרדו לרגעים איש לנפשו ביום מפלתך׃
5ואיש ברעהו יהתלו ואמת לא ידברו למדו לשונם דבר שקר העוה נלאו׃