נחום 2:6
שערי הנהרות נפתחו וההיכל נמוג׃
שערי הנהרות נפתחו וההיכל נמוג׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
5יזכר אדיריו יכשלו בהלכותם ימהרו חומתה והכן הסכך׃
26ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב׃
7זנח אדני מזבחו נאר מקדשו הסגיר ביד אויב חומת ארמנותיה קול נתנו בבית יהוה כיום מועד׃
8חשב יהוה להשחית חומת בת ציון נטה קו לא השיב ידו מבלע ויאבל חל וחומה יחדו אמללו׃
9טבעו בארץ שעריה אבד ושבר בריחיה מלכה ושריה בגוים אין תורה גם נביאיה לא מצאו חזון מיהוה׃
12ושללו חילך ובזזו רכלתך והרסו חומותיך ובתי חמדתך יתצו ואבניך ועציך ועפרך בתוך מים ישימו׃
7והצב גלתה העלתה ואמהתיה מנהגות כקול יונים מתפפת על לבבהן׃
11ופתחו שעריך תמיד יומם ולילה לא יסגרו להביא אליך חיל גוים ומלכיהם נהוגים׃
5ונשתו מים מהים ונהר יחרב ויבש׃
6והאזניחו נהרות דללו וחרבו יארי מצור קנה וסוף קמלו׃
12ומבצר משגב חומתיך השח השפיל הגיע לארץ עד עפר׃
5קומו ונעלה בלילה ונשחיתה ארמנותיה׃
12נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער׃
13הנה עמך נשים בקרבך לאיביך פתוח נפתחו שערי ארצך אכלה אש בריחיך׃
2פתחו שערים ויבא גוי צדיק שמר אמנים׃
9ומחי קבלו יתן בחמותיך ומגדלתיך יתץ בחרבותיו׃
10משפעת סוסיו יכסך אבקם מקול פרש וגלגל ורכב תרעשנה חומותיך בבאו בשעריך כמבואי עיר מבקעה׃
7ויהי מבחר עמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה׃
10והיה ביום ההוא נאם יהוה קול צעקה משער הדגים ויללה מן המשנה ושבר גדול מהגבעות׃
7מי זה כיאר יעלה כנהרות יתגעשו מימיו׃
11יום לבנות גדריך יום ההוא ירחק חק׃
16יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים׃
22וזרעות השטף ישטפו מלפניו וישברו וגם נגיד ברית׃
10עברי ארצך כיאר בת תרשיש אין מזח עוד׃
32והמעברות נתפשו ואת האגמים שרפו באש ואנשי המלחמה נבהלו׃
6יען כי מאס העם הזה את מי השלח ההלכים לאט ומשוש את רצין ובן רמליהו׃
7ולכן הנה אדני מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים את מלך אשור ואת כל כבודו ועלה על כל אפיקיו והלך על כל גדותיו׃
14והצתי אש בחומת רבה ואכלה ארמנותיה בתרועה ביום מלחמה בסער ביום סופה׃
15והלך מלכם בגולה הוא ושריו יחדו אמר יהוה׃
14ואעבר אל שער העין ואל ברכת המלך ואין מקום לבהמה לעבר תחתי׃
24אני קרתי ושתיתי מים זרים ואחרב בכף פעמי כל יארי מצור׃
26באו לה מקץ פתחו מאבסיה סלוה כמו ערמים והחרימוה אל תהי לה שארית׃
7שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד׃
7כהקיר בור מימיה כן הקרה רעתה חמס ושד ישמע בה על פני תמיד חלי ומכה׃
6המו גוים מטו ממלכות נתן בקולו תמוג ארץ׃
27האמר לצולה חרבי ונהרתיך אוביש׃
14לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה׃
25והיה על כל הר גבה ועל כל גבעה נשאה פלגים יבלי מים ביום הרג רב בנפל מגדלים׃
10והיו שתתיה מדכאים כל עשי שכר אגמי נפש׃
16כי שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע׃
25אני קרתי ושתיתי מים ואחרב בכף פעמי כל יארי מצור׃
2כי שמת מעיר לגל קריה בצורה למפלה ארמון זרים מעיר לעולם לא יבנה׃
3ופרצים תצאנה אשה נגדה והשלכתנה ההרמונה נאם יהוה׃
19ערי הנגב סגרו ואין פתח הגלת יהודה כלה הגלת שלומים׃
1¶ כה אמר יהוה למשיחו לכורש אשר החזקתי בימינו לרד לפניו גוים ומתני מלכים אפתח לפתח לפניו דלתים ושערים לא יסגרו׃
2השלח בים צירים ובכלי גמא על פני מים לכו מלאכים קלים אל גוי ממשך ומורט אל עם נורא מן הוא והלאה גוי קו קו ומבוסה אשר בזאו נהרים ארצו׃
7על כן יתרה עשה ופקדתם על נחל הערבים ישאום׃
10נשברה קרית תהו סגר כל בית מבוא׃
13עלה הפרץ לפניהם פרצו ויעברו שער ויצאו בו ויעבר מלכם לפניהם ויהוה בראשם׃
18עתה יחרדו האין יום מפלתך ונבהלו האיים אשר בים מצאתך׃