משלי 7:19
כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק׃
כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
20צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו׃
21הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו׃
22הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל׃
18לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים׃
6כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי׃
7וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב׃
8עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד׃
9בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה׃
10והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב׃
11המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה׃
12פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב׃
11לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים׃
6ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחללנו׃
7ומי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה׃
12על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃
34והיה כאיש הולך למרחק אשר עזב את ביתו ויתן שלטן לעבדיו ולאיש איש את מלאכתו וגם את השוער צוה לשקד׃
35לכן שקדו כי לא ידעתם מתי יבוא בעל הבית אם לעת ערב או בחצות הלילה אם בעת קריאת הגבר או בבקר׃
10לא ישוב עוד לביתו ולא יכירנו עוד מקמו׃
1¶ אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך׃
8כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו׃
7ויקם האיש ללכת ויפצר בו חתנו וישב וילן שם׃
6פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נפשי יצאה בדברו בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני׃
20ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה׃
21כי נכח עיני יהוה דרכי איש וכל מעגלתיו מפלס׃
9ויקם האיש ללכת הוא ופילגשו ונערו ויאמר לו חתנו אבי הנערה הנה נא רפה היום לערב לינו נא הנה חנות היום לין פה וייטב לבבך והשכמתם מחר לדרככם והלכת לאהלך׃
10ולא אבה האיש ללון ויקם וילך ויבא עד נכח יבוס היא ירושלם ועמו צמד חמורים חבושים ופילגשו עמו׃
20ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא׃
23נדד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך׃
1¶ על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו׃
2אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו׃
8הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה׃
5וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה׃
6ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו׃
9ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים׃
7והוא מלפנים יענה ויאמר אל תוגיעני כי כבר נסגרה הדלת וילדי שוכבים עמדי במטה לא אוכל לקום ולתת לך׃
23ויצא אליהם האיש בעל הבית ויאמר אלהם אל אחי אל תרעו נא אחרי אשר בא האיש הזה אל ביתי אל תעשו את הנבלה הזאת׃
14כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו׃
7ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה׃
10ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת׃
20כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא׃
5והוא כחתן יצא מחפתו ישיש כגבור לרוץ ארח׃
44אז תאמר אשובה אל ביתי אשר יצאתי משם ובאה ומצאה אתו מפנה ומטאטא ומהדר׃
15מה לידידי בביתי עשותה המזמתה הרבים ובשר קדש יעברו מעליך כי רעתכי אז תעלזי׃
18ויאמר אליו עברים אנחנו מבית לחם יהודה עד ירכתי הר אפרים משם אנכי ואלך עד בית לחם יהודה ואת בית יהוה אני הלך ואין איש מאסף אותי הביתה׃
7לך מנגד לאיש כסיל ובל ידעת שפתי דעת׃
13קח בגדו כי ערב זר ובעד נכריה חבלהו׃
32בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתח׃
31ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן׃
16אדם תועה מדרך השכל בקהל רפאים ינוח׃
1¶ אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן׃