מתי 25:5
וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה׃
וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
6ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו׃
7אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן׃
8ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו׃
9ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן׃
10ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת׃
11ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו׃
12ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן׃
13לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם׃
14כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו׃
1¶ אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן׃
2חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות׃
3הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן׃
4והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן׃
25ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃
2דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃
3וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃
4ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃
5והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃
35לכן שקדו כי לא ידעתם מתי יבוא בעל הבית אם לעת ערב או בחצות הלילה אם בעת קריאת הגבר או בבקר׃
36פן יבוא פתאם ומצא אתכם ישנים׃
35מתניכם יהיו חגורים והנרות דלקים׃
36ואתם היו דמים לאנשים המחכים לאדניהם מתי ישוב מן החתנה וכאשר יבוא ודפק יפתחו לו כרגע׃
34ויאמר אליהם התוכלו אנס בני החפה לצום והחתן עוד עמהם׃
35ואולם ימים באים ולקח מאתם החתן אז יצומו בימים ההמה׃
6לכן אל נא נרדם כמו האחרים כי אם נשקד וננזר׃
7כי הנרדמים הם בלילה נרדמים והמשתכרים משתכרים בלילה׃
33מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃
45והעבד ההוא אם יאמר בלבו בשש אדני לבוא והחל להכות את העבדים ואת השפחות ולאכל ולשתות ולשכר׃
48ואם העבד הרע יאמר בלבו בשש אדני לבוא׃
49ויחל להכות את חבריו ואכל ושתה עם הסובאים׃
50בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע׃
19ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם׃
45ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃
46]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃
10מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃
42לכן שקדו כי אינכם יודעים באי זו שעה יבא אדניכם׃
43ואת זאת הבינו אשר לו ידע בעל הבית באי זו אשמורה יבא הגנב כי עתה שקד ולא הניח לחתר את ביתו׃
44לכן היו נכונים גם אתם כי בשעה אשר לא תדמו יבוא בן האדם׃
45ויבא אל התלמידים ויאמר אליהם נומו מעתה ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר לידי חטאים׃
20הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו בימים ההם׃
40לכן גם אתם היו נכונים כי בשעה אשר לא פללתם יבוא בן האדם׃
37ויבא וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס שמעון התישן הכי לא יכלת לשקד שעה אחת׃
40וישב וימצאם שנית ישנים כי עיניהם היו כבדות ולא ידעו מה יענהו׃
39ולא ידעו עד בוא המבול וישחת את כלם כן יהיה גם בואו של בן האדם׃
2הלא אף אתם ידעתם היטב כי יום יהוה כגנב בלילה כן בוא יבוא׃
40ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס הנה לא היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת׃
4אבל אתם אחי אינכם בחשך שישיג אתכם היום כגנב׃
8אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃
15ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה להתאבל בעוד החתן עמהם הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו׃
11ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃