מתי 25:6
ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו׃
ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
1¶ אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן׃
2חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות׃
3הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן׃
4והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן׃
5וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה׃
7אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן׃
8ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו׃
9ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן׃
10ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת׃
11ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו׃
12ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן׃
13לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם׃
35מתניכם יהיו חגורים והנרות דלקים׃
36ואתם היו דמים לאנשים המחכים לאדניהם מתי ישוב מן החתנה וכאשר יבוא ודפק יפתחו לו כרגע׃
37אשרי העבדים ההם אשר בבוא האדון ימצאם שקדים אמן אמר אני לכם כי יתאזר ויושיבם וילך לשרת אותם׃
38ואם יבוא באשמרה השנית או באשמרה השלישית וכן ימצא אשרי העבדים ההם׃
35לכן שקדו כי לא ידעתם מתי יבוא בעל הבית אם לעת ערב או בחצות הלילה אם בעת קריאת הגבר או בבקר׃
36פן יבוא פתאם ומצא אתכם ישנים׃
42לכן שקדו כי אינכם יודעים באי זו שעה יבא אדניכם׃
43ואת זאת הבינו אשר לו ידע בעל הבית באי זו אשמורה יבא הגנב כי עתה שקד ולא הניח לחתר את ביתו׃
44לכן היו נכונים גם אתם כי בשעה אשר לא תדמו יבוא בן האדם׃
40לכן גם אתם היו נכונים כי בשעה אשר לא פללתם יבוא בן האדם׃
50בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע׃
2דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃
3וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃
4ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃
19ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם׃
8אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃
9לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃
10ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃
11ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃
12ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃
13ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃
34ויאמר אליהם התוכלו אנס בני החפה לצום והחתן עוד עמהם׃
35ואולם ימים באים ולקח מאתם החתן אז יצומו בימים ההמה׃
45והעבד ההוא אם יאמר בלבו בשש אדני לבוא והחל להכות את העבדים ואת השפחות ולאכל ולשתות ולשכר׃
46בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע וישסף אותו וישים את חלקו עם הסוררים׃
25והיה מיום אשר יקום בעל הבית וסגר את הדלת ותחלו לעמד בחוץ ולדפק על הדלת לאמר אדנינו אדנינו פתח לנו וענה ואמר אליכם אינני יודע אתכם מאין אתם׃
6לכן אל נא נרדם כמו האחרים כי אם נשקד וננזר׃
6ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום׃
15הנני בא כגנב אשרי השקד ושמר את בגדיו למען לא ילך ערם וראו את ערותו׃
17וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל׃
33ראו שקדו והתפללו כי לא ידעתם מתי תהיה העת׃
16אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים אספו עוללים וינקי שדים יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה׃
26לכן כי יאמרו אליכם הנו במדבר אל תצאו הנו בחדרים אל תאמינו׃
7נשמחה ונגילה ונתנה לו הכבוד כי באה חתנת השה ואשתו התקדשה׃
46קומו ונלכה הנה הלך וקרב המסר אותי׃
48ואם העבד הרע יאמר בלבו בשש אדני לבוא׃
20הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו בימים ההם׃
46אשרי העבד אשר אדניו בבואו ימצאהו עשה כן׃