תהילים 105:15
אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו׃
אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
21לא הניח לאיש לעשקם ויוכח עליהם מלכים׃
22אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו׃
14לא הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים׃
9ויאמר דוד אל אבישי אל תשחיתהו כי מי שלח ידו במשיח יהוה ונקה׃
6ויאמר לאנשיו חלילה לי מיהוה אם אעשה את הדבר הזה לאדני למשיח יהוה לשלח ידי בו כי משיח יהוה הוא׃
14ויאמר אליו דוד איך לא יראת לשלח ידך לשחת את משיח יהוה׃
12ישפט יהוה ביני ובינך ונקמני יהוה ממך וידי לא תהיה בך׃
13כאשר יאמר משל הקדמני מרשעים יצא רשע וידי לא תהיה בך׃
6ואל תלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ולא תכעיסו אותי במעשה ידיכם ולא ארע לכם׃
7ולא שמעתם אלי נאם יהוה למען הכעסוני במעשה ידיכם לרע לכם׃
10בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך׃
16ויקרא רעב על הארץ כל מטה לחם שבר׃
5אדני על ימינך מחץ ביום אפו מלכים׃
15ויחר אף יהוה באמציהו וישלח אליו נביא ויאמר לו למה דרשת את אלהי העם אשר לא הצילו את עמם מידך׃
16ויהי בדברו אליו ויאמר לו הליועץ למלך נתנוך חדל לך למה יכוך ויחדל הנביא ויאמר ידעתי כי יעץ אלהים להשחיתך כי עשית זאת ולא שמעת לעצתי׃
10ויאמר המלך המדבר אליך והבאתו אלי ולא יסיף עוד לגעת בך׃
21לכן כה אמר יהוה על אנשי ענתות המבקשים את נפשך לאמר לא תנבא בשם יהוה ולא תמות בידנו׃
2יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃
38ואתה זנחת ותמאס התעברת עם משיחך׃
35ואיש אחד מבני הנביאים אמר אל רעהו בדבר יהוה הכיני נא וימאן האיש להכתו׃
11חלילה לי מיהוה משלח ידי במשיח יהוה ועתה קח נא את החנית אשר מראשתו ואת צפחת המים ונלכה לנו׃
22לא ישא אויב בו ובן עולה לא יעננו׃
51אשר חרפו אויביך יהוה אשר חרפו עקבות משיחך׃
5כה אמר יהוה על הנביאים המתעים את עמי הנשכים בשניהם וקראו שלום ואשר לא יתן על פיהם וקדשו עליו מלחמה׃
15ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו ליהוה׃
28אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר׃
10וידבר יהוה ביד עבדיו הנביאים לאמר׃
4ויאמרו לא עשקתנו ולא רצותנו ולא לקחת מיד איש מאומה׃
5ויאמר אליהם עד יהוה בכם ועד משיחו היום הזה כי לא מצאתם בידי מאומה ויאמר עד׃
10הנה היום הזה ראו עיניך את אשר נתנך יהוה היום בידי במערה ואמר להרגך ותחס עליך ואמר לא אשלח ידי באדני כי משיח יהוה הוא׃
6אל תטפו יטיפון לא יטפו לאלה לא יסג כלמות׃
16ויאמר אליו דוד דמיך על ראשך כי פיך ענה בך לאמר אנכי מתתי את משיח יהוה׃
17ויאמר המלך לרצים הנצבים עליו סבו והמיתו כהני יהוה כי גם ידם עם דוד וכי ידעו כי ברח הוא ולא גלו את אזנו ולא אבו עבדי המלך לשלח את ידם לפגע בכהני יהוה׃
42יהוה אלהים אל תשב פני משיחיך זכרה לחסדי דויד עבדך׃
11ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו אם לא על פניך יברכך׃
5יהלמני צדיק חסד ויוכיחני שמן ראש אל יני ראשי כי עוד ותפלתי ברעותיהם׃
15לכן כה אמר יהוה על הנבאים הנבאים בשמי ואני לא שלחתים והמה אמרים חרב ורעב לא יהיה בארץ הזאת בחרב וברעב יתמו הנבאים ההמה׃
11כי כה אמר יהוה אלי בחזקת היד ויסרני מלכת בדרך העם הזה לאמר׃
11אל תהרגם פן ישכחו עמי הניעמו בחילך והורידמו מגננו אדני׃
1¶ למנצח בנגינות על השמינית מזמור לדוד יהוה אל באפך תוכיחני ואל בחמתך תיסרני׃
20שלח ידיו בשלמיו חלל בריתו׃
4לא תעשון כן ליהוה אלהיכם׃
6מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך׃
30ולא נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו׃
23ויאמר דוד לא תעשו כן אחי את אשר נתן יהוה לנו וישמר אתנו ויתן את הגדוד הבא עלינו בידנו׃
19אל ישמחו לי איבי שקר שנאי חנם יקרצו עין׃
9והיתה ידי אל הנביאים החזים שוא והקסמים כזב בסוד עמי לא יהיו ובכתב בית ישראל לא יכתבו ואל אדמת ישראל לא יבאו וידעתם כי אני אדני יהוה׃
11סורו מני דרך הטו מני ארח השביתו מפנינו את קדוש ישראל׃
11אל תבואני רגל גאוה ויד רשעים אל תנדני׃
3כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים למען לא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם׃