תהילים 105:14
לא הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים׃
לא הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
20ויתהלכו מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר׃
21לא הניח לאיש לעשקם ויוכח עליהם מלכים׃
22אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו׃
15אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו׃
13ויתהלכו מגוי אל גוי מממלכה אל עם אחר׃
22לא ישא אויב בו ובן עולה לא יעננו׃
5אדני על ימינך מחץ ביום אפו מלכים׃
26גם ענוש לצדיק לא טוב להכות נדיבים על ישר׃
6לא יחיה רשע ומשפט עניים יתן׃
7לא יגרע מצדיק עיניו ואת מלכים לכסא וישיבם לנצח ויגבהו׃
6מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך׃
4ויאמרו לא עשקתנו ולא רצותנו ולא לקחת מיד איש מאומה׃
35להטות משפט גבר נגד פני עליון׃
36לעות אדם בריבו אדני לא ראה׃
10ויאמר המלך המדבר אליך והבאתו אלי ולא יסיף עוד לגעת בך׃
39וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון׃
40שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃
33כי לא ענה מלבו ויגה בני איש׃
18האמר למלך בליעל רשע אל נדיבים׃
19אשר לא נשא פני שרים ולא נכר שוע לפני דל כי מעשה ידיו כלם׃
10שהכה גוים רבים והרג מלכים עצומים׃
44וירא בצר להם בשמעו את רנתם׃
2יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃
25ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב׃
12כי לא אויב יחרפני ואשא לא משנאי עלי הגדיל ואסתר ממנו׃
8לאסר מלכיהם בזקים ונכבדיהם בכבלי ברזל׃
10הנותן תשועה למלכים הפוצה את דוד עבדו מחרב רעה׃
4אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כמריבי כהן׃
38והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו׃
16יען אשר לא זכר עשות חסד וירדף איש עני ואביון ונכאה לבב למותת׃
20לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללו יה׃
5יהלמני צדיק חסד ויוכיחני שמן ראש אל יני ראשי כי עוד ותפלתי ברעותיהם׃
26תחת רשעים ספקם במקום ראים׃
41שסהו כל עברי דרך היה חרפה לשכניו׃
23כי לא על איש ישים עוד להלך אל אל במשפט׃
30ולא נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו׃
19אל ישמחו לי איבי שקר שנאי חנם יקרצו עין׃
8כי יאמר הלא שרי יחדו מלכים׃
14ולא ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו׃
12אף אמנם אל לא ירשיע ושדי לא יעות משפט׃
51אשר חרפו אויביך יהוה אשר חרפו עקבות משיחך׃
12תועבת מלכים עשות רשע כי בצדקה יכון כסא׃
1¶ מזמור לדוד להזכיר יהוה אל בקצפך תוכיחני ובחמתך תיסרני׃
14כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם׃
9ויאמר דוד אל אבישי אל תשחיתהו כי מי שלח ידו במשיח יהוה ונקה׃
16כי ישמע המלך להציל את אמתו מכף האיש להשמיד אתי ואת בני יחד מנחלת אלהים׃
28שלח חשך ויחשך ולא מרו את דבריו׃
27והעשק את רעהו הדפו לאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו׃
2וגם הוא חכם ויבא רע ואת דבריו לא הסיר וקם על בית מרעים ועל עזרת פעלי און׃
19עד עת בא דברו אמרת יהוה צרפתהו׃