תהילים 106:21
שכחו אל מושיעם עשה גדלות במצרים׃
שכחו אל מושיעם עשה גדלות במצרים׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
11וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם׃
12נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צען׃
19יעשו עגל בחרב וישתחוו למסכה׃
20וימירו את כבודם בתבנית שור אכל עשב׃
22נפלאות בארץ חם נוראות על ים סוף׃
23ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית׃
24וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו׃
7אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו את רב חסדיך וימרו על ים בים סוף׃
8ויושיעם למען שמו להודיע את גבורתו׃
9ויגער בים סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר׃
10ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב׃
42לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר׃
43אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען׃
44ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל ישתיון׃
12ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו׃
13מהרו שכחו מעשיו לא חכו לעצתו׃
14ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון׃
35ויזכרו כי אלהים צורם ואל עליון גאלם׃
6כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על כן שכחוני׃
34ולא זכרו בני ישראל את יהוה אלהיהם המציל אותם מיד כל איביהם מסביב׃
16והם ואבתינו הזידו ויקשו את ערפם ולא שמעו אל מצותיך׃
17וימאנו לשמע ולא זכרו נפלאתיך אשר עשית עמהם ויקשו את ערפם ויתנו ראש לשוב לעבדתם במרים ואתה אלוה סליחות חנון ורחום ארך אפים ורב וחסד ולא עזבתם׃
18אף כי עשו להם עגל מסכה ויאמרו זה אלהיך אשר העלך ממצרים ויעשו נאצות גדלות׃
14ורם לבבך ושכחת את יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃
25ואמרו על אשר עזבו את ברית יהוה אלהי אבתם אשר כרת עמם בהוציאו אתם מארץ מצרים׃
43פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם׃
44וירא בצר להם בשמעו את רנתם׃
45ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו׃
46ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם׃
9וישכחו את יהוה אלהיהם וימכר אתם ביד סיסרא שר צבא חצור וביד פלשתים וביד מלך מואב וילחמו בם׃
24וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב׃
8סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃
12השמר לך פן תשכח את יהוה אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃
23ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו׃
18צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך׃
3ואת אתתיו ואת מעשיו אשר עשה בתוך מצרים לפרעה מלך מצרים ולכל ארצו׃
5ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו׃
38שמח מצרים בצאתם כי נפל פחדם עליהם׃
19ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃
6ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם׃
13ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃
7וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי אל ומצותיו ינצרו׃
22כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו׃
7ויהי כי חטאו בני ישראל ליהוה אלהיהם המעלה אתם מארץ מצרים מתחת יד פרעה מלך מצרים וייראו אלהים אחרים׃
21ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו׃
6ולמה תכבדו את לבבכם כאשר כבדו מצרים ופרעה את לבם הלוא כאשר התעלל בהם וישלחום וילכו׃
22בינו נא זאת שכחי אלוה פן אטרף ואין מציל׃
9שלח אתות ומפתים בתוככי מצרים בפרעה ובכל עבדיו׃
9ואמרו על אשר עזבו את יהוה אלהיהם אשר הוציא את אבתם מארץ מצרים ויחזקו באלהים אחרים וישתחו להם ויעבדם על כן הביא יהוה עליהם את כל הרעה הזאת׃
6ולא אמרו איה יהוה המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם׃