תהילים 144:14
אלופינו מסבלים אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו׃
אלופינו מסבלים אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
12אשר בנינו כנטעים מגדלים בנעוריהם בנותינו כזוית מחטבות תבנית היכל׃
13מזוינו מלאים מפיקים מזן אל זן צאוננו מאליפות מרבבות בחוצותינו׃
15אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו׃
4באין אלפים אבוס בר ורב תבואות בכח שור׃
9בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם׃
10שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל׃
18צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצינו מלאו ימינו כי בא קצינו׃
20אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור׃
15קוה לשלום ואין טוב לעת מרפה והנה בעתה׃
7שלא מלא כפו קוצר וחצנו מעמר׃
16הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל׃
17עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן׃
18מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר כי אין מרעה להם גם עדרי הצאן נאשמו׃
13כי חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך׃
14השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך׃
25וכל ההרים אשר במעדר יעדרון לא תבוא שמה יראת שמיר ושית והיה למשלח שור ולמרמס שה׃
4לא תחסם שור בדישו׃
9המבליג שד על עז ושד על מבצר יבוא׃
3ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות׃
5ובעתים ההם אין שלום ליוצא ולבא כי מהומת רבות על כל יושבי הארצות׃
11בין שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו׃
28לחם יודק כי לא לנצח אדוש ידושנו והמם גלגל עגלתו ופרשיו לא ידקנו׃
17כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים׃
10יומם ולילה יסובבה על חומתיה ואון ועמל בקרבה׃
14לעת ערב והנה בלהה בטרם בקר איננו זה חלק שוסינו וגורל לבזזינו׃
23ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים׃
11ויאמרו צרינו לא ידעו ולא יראו עד אשר נבוא אל תוכם והרגנום והשבתנו את המלאכה׃
12למען תתנהגו כהגן עם אשר בחוץ ולא תצטרכו לאדם׃
2עמדות היו רגלינו בשעריך ירושלם׃
10נשברה קרית תהו סגר כל בית מבוא׃
11צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ׃
27אין עיף ואין כושל בו לא ינום ולא יישן ולא נפתח אזור חלציו ולא נתק שרוך נעליו׃
12גם יהוה יתן הטוב וארצנו תתן יבולה׃
14מי מצור שאבי לך חזקי מבצריך באי בטיט ורמסי בחמר החזיקי מלבן׃
23ונתן מטר זרעך אשר תזרע את האדמה ולחם תבואת האדמה והיה דשן ושמן ירעה מקניך ביום ההוא כר נרחב׃
24והאלפים והעירים עבדי האדמה בליל חמיץ יאכלו אשר זרה ברחת ובמזרה׃
18פן יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו׃
18וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות׃
25אל תצאי השדה ובדרך אל תלכי כי חרב לאיב מגור מסביב׃
24והיה אם שמע תשמעון אלי נאם יהוה לבלתי הביא משא בשערי העיר הזאת ביום השבת ולקדש את יום השבת לבלתי עשות בה כל מלאכה׃
7יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך׃
15והאנשים טבים לנו מאד ולא הכלמנו ולא פקדנו מאומה כל ימי התהלכנו אתם בהיותנו בשדה׃
16חומה היו עלינו גם לילה גם יומם כל ימי היותנו עמם רעים הצאן׃
4רבת שבעה לה נפשנו הלעג השאננים הבוז לגאיונים׃
14שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל ימינו׃
2גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו׃
20אם לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש׃
10פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי׃
7ואל תתנו דמי לו עד יכונן ועד ישים את ירושלם תהלה בארץ׃
15המה ינועון לאכל אם לא ישבעו וילינו׃