תהילים 147:14
השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך׃
השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
13כי חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך׃
15השלח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו׃
5והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם׃
6ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם׃
23ונתן מטר זרעך אשר תזרע את האדמה ולחם תבואת האדמה והיה דשן ושמן ירעה מקניך ביום ההוא כר נרחב׃
6שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך׃
7יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך׃
8למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך׃
11יהוה עז לעמו יתן יהוה יברך את עמו בשלום׃
13מזוינו מלאים מפיקים מזן אל זן צאוננו מאליפות מרבבות בחוצותינו׃
14אלופינו מסבלים אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו׃
15צידה ברך אברך אביוניה אשביע לחם׃
13משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃
14מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃
15ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד׃
12יהוה תשפת שלום לנו כי גם כל מעשינו פעלת לנו׃
19ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה׃
15ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת׃
37ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה׃
18ופרי הצדקה בשלום יזרע לעשי השלום׃
7נתתה שמחה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו׃
9פקדת הארץ ותשקקה רבת תעשרנה פלג אלהים מלא מים תכין דגנם כי כן תכינה׃
10תלמיה רוה נחת גדודיה ברביבים תמגגנה צמחה תברך׃
4ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך׃
5ברוך טנאך ומשארתך׃
13וכל בניך למודי יהוה ורב שלום בניך׃
3יצר סמוך תצר שלום שלום כי בך בטוח׃
3ישאו הרים שלום לעם וגבעות בצדקה׃
7נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה׃
11וענוים יירשו ארץ והתענגו על רב שלום׃
10ואכלת ושבעת וברכת את יהוה אלהיך על הארץ הטבה אשר נתן לך׃
8יצו יהוה אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידך וברכך בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך׃
9משבית מלחמות עד קצה הארץ קשת ישבר וקצץ חנית עגלות ישרף באש׃
10וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרצו׃
16יהי פסת בר בארץ בראש הרים ירעש כלבנון פריו ויציצו מעיר כעשב הארץ׃
2בנאות דשא ירביצני על מי מנחות ינהלני׃
12גם יהוה יתן הטוב וארצנו תתן יבולה׃
7יפרח בימיו צדיק ורב שלום עד בלי ירח׃
16הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים׃
29יקם סערה לדממה ויחשו גליהם׃
11והותרך יהוה לטובה בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לתת לך׃
2המשל ופחד עמו עשה שלום במרומיו׃
9כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב׃
7ואל תתנו דמי לו עד יכונן ועד ישים את ירושלם תהלה בארץ׃
18וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות׃
26ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום׃
6ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום׃
16ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש אשביעך׃
13ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך שגר אלפיך ועשתרת צאנך על האדמה אשר נשבע לאבתיך לתת לך׃
13ואמר אהה אדני יהוה הנה הנבאים אמרים להם לא תראו חרב ורעב לא יהיה לכם כי שלום אמת אתן לכם במקום הזה׃