תהילים 107:29
יקם סערה לדממה ויחשו גליהם׃
יקם סערה לדממה ויחשו גליהם׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
30וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם׃
31יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃
23יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים׃
24המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה׃
25ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו׃
26יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג׃
27יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע׃
28ויצעקו אל יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם׃
7משביח שאון ימים שאון גליהם והמון לאמים׃
9אתה מושל בגאות הים בשוא גליו אתה תשבחם׃
37ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה׃
38והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד׃
39ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה׃
40ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה׃
41וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו׃
11ויאמרו אליו מה נעשה לך וישתק הים מעלינו כי הים הולך וסער׃
12ויאמר אליהם שאוני והטילני אל הים וישתק הים מעליכם כי יודע אני כי בשלי הסער הגדול הזה עליכם׃
13ויחתרו האנשים להשיב אל היבשה ולא יכלו כי הים הולך וסער עליהם׃
26ויאמר אליהם קטני האמונה למה זה יראתם ויקם ויגער ברוחות ובים ותהי דממה גדולה׃
27ויתמהו האנשים ויאמרו מי אפוא הוא אמר גם הרוחות והים לו ישמעון׃
15וישאו את יונה ויטלהו אל הים ויעמד הים מזעפו׃
23ויהי בלכתם באניה וישכב ויישן ורוח סערה ירדה על הים וישטפו עליהם המים ויהיו בסכנה׃
24ויגשו ויעירו אותו לאמר מורה מורה אבדנו ויעור ויגער ברוח ובמשברי ים וישתקו ותהי דממה׃
25ויאמר אליהם איה אמונתכם וייראו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא המצוה גם את הרוחות ואת המים וישמעו לו׃
32הם עלו אל האניה והרוח שככה׃
24והנה סער גדול היה בים ותכסה האניה בגלים והוא ישן׃
29והוא ישקט ומי ירשע ויסתר פנים ומי ישורנו ועל גוי ועל אדם יחד׃
7מעלה נשאים מקצה הארץ ברקים למטר עשה מוצא רוח מאוצרותיו׃
7נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה׃
4מקלות מים רבים אדירים משברי ים אדיר במרום יהוה׃
4ויהוה הטיל רוח גדולה אל הים ויהי סער גדול בים והאניה חשבה להשבר׃
31ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה׃
12בכחו רגע הים ובתובנתו מחץ רהב׃
16לקול תתו המון מים בשמים ויעל נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו׃
13לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו׃
16כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה׃
7כנס כנד מי הים נתן באצרות תהומות׃
7ירעם הים ומלאו תבל וישבי בה׃
9משבית מלחמות עד קצה הארץ קשת ישבר וקצץ חנית עגלות ישרף באש׃
10הרפו ודעו כי אנכי אלהים ארום בגוים ארום בארץ׃
18ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו מים׃
19ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃
16ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל בגערת יהוה מנשמת רוח אפו׃
15כן תרדפם בסערך ובסופתך תבהלם׃
13ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃
10נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים׃
8אחישה מפלט לי מרוח סעה מסער׃
8אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עשה דברו׃
30הן פרש עליו אורו ושרשי הים כסה׃
20תשיגהו כמים בלהות לילה גנבתו סופה׃