תהילים 107:30
וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם׃
וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
21יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃
22ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה׃
23יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים׃
24המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה׃
25ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו׃
26יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג׃
27יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע׃
28ויצעקו אל יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם׃
29יקם סערה לדממה ויחשו גליהם׃
31יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃
7משביח שאון ימים שאון גליהם והמון לאמים׃
11ויאמרו אליו מה נעשה לך וישתק הים מעלינו כי הים הולך וסער׃
12ויאמר אליהם שאוני והטילני אל הים וישתק הים מעליכם כי יודע אני כי בשלי הסער הגדול הזה עליכם׃
13ויחתרו האנשים להשיב אל היבשה ולא יכלו כי הים הולך וסער עליהם׃
32הם עלו אל האניה והרוח שככה׃
15וישאו את יונה ויטלהו אל הים ויעמד הים מזעפו׃
7נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה׃
6ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם׃
7וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב׃
8יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃
53וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים׃
13ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃
14יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק׃
15יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃
37ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה׃
38והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד׃
39ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה׃
40ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה׃
23ויהי בלכתם באניה וישכב ויישן ורוח סערה ירדה על הים וישטפו עליהם המים ויהיו בסכנה׃
24ויגשו ויעירו אותו לאמר מורה מורה אבדנו ויעור ויגער ברוח ובמשברי ים וישתקו ותהי דממה׃
9אתה מושל בגאות הים בשוא גליו אתה תשבחם׃
26ויאמר אליהם קטני האמונה למה זה יראתם ויקם ויגער ברוחות ובים ותהי דממה גדולה׃
27ויתמהו האנשים ויאמרו מי אפוא הוא אמר גם הרוחות והים לו ישמעון׃
19ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃
10נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים׃
17שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃
24והנה סער גדול היה בים ותכסה האניה בגלים והוא ישן׃
15כלה בחכה העלה יגרהו בחרמו ויאספהו במכמרתו על כן ישמח ויגיל׃
17והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה השקט ובטח עד עולם׃
18וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות׃
29והוא ישקט ומי ירשע ויסתר פנים ומי ישורנו ועל גוי ועל אדם יחד׃
14המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים׃
13ורוח נשבת לאט מדרום ויחשבו כי תצלח עצתם בידם ויעלו העוגין ויעברו לעמת שפת קריטי׃
40ויגדעו את העוגינים ויעזבום לים ויתירו גם את מיתרי המנהיג ויפרשו מפרש התרן אל פני הרוח ויבקשו לבא אל החוף׃
41ויפגעו במקום אשר הים משני עבריו ותדבק בו האניה ותעמד ראשה לא ינוע ואחוריה נשברו משאון הגלים׃
21ויואילו לקחת אתו אל האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה׃
7ירעם הים ומלאו תבל וישבי בה׃
12ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו׃
7מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׃
51וירד אליהם אל האניה והרוח שככה וישתוממו עוד יותר בלבבם ויתמהו׃