תהילים 44:11
תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו׃
תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
9אף זנחת ותכלימנו ולא תצא בצבאותינו׃
10תשיבנו אחור מני צר ומשנאינו שסו למו׃
12תמכר עמך בלא הון ולא רבית במחיריהם׃
13תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃
14תשימנו משל בגוים מנוד ראש בל אמים׃
45סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים׃
3את החלב תאכלו ואת הצמר תלבשו הבריאה תזבחו הצאן לא תרעו׃
4את הנחלות לא חזקתם ואת החולה לא רפאתם ולנשברת לא חבשתם ואת הנדחת לא השבתם ואת האבדת לא בקשתם ובחזקה רדיתם אתם ובפרך׃
5ותפוצינה מבלי רעה ותהיינה לאכלה לכל חית השדה ותפוצינה׃
6ישגו צאני בכל ההרים ועל כל גבעה רמה ועל כל פני הארץ נפצו צאני ואין דורש ואין מבקש׃
22כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׃
23עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח׃
1¶ משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך׃
4כה אמר יהוה אלהי רעה את צאן ההרגה׃
5אשר קניהן יהרגן ולא יאשמו ומכריהן יאמר ברוך יהוה ואעשר ורעיהם לא יחמול עליהן׃
6צאן אבדות היה עמי רעיהם התעום הרים שובבים מהר אל גבעה הלכו שכחו רבצם׃
1¶ למנצח על שושן עדות מכתם לדוד ללמד בהצותו את ארם נהרים ואת ארם צובה וישב יואב ויך את אדום בגיא מלח שנים עשר אלף אלהים זנחתנו פרצתנו אנפת תשובב לנו׃
6כלנו כצאן תעינו איש לדרכו פנינו ויהוה הפגיע בו את עון כלנו׃
27והפיץ יהוה אתכם בעמים ונשארתם מתי מספר בגוים אשר ינהג יהוה אתכם שמה׃
10שמעו דבר יהוה גוים והגידו באיים ממרחק ואמרו מזרה ישראל יקבצנו ושמרו כרעה עדרו׃
52ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר׃
43סכתה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת׃
19כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות׃
17שה פזורה ישראל אריות הדיחו הראשון אכלו מלך אשור וזה האחרון עצמו נבוכדראצר מלך בבל׃
33ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה׃
19וצאני מרמס רגליכם תרעינה ומרפש רגליכם תשתינה׃
11הבאתנו במצודה שמת מועקה במתנינו׃
1¶ הוי רעים מאבדים ומפצים את צאן מרעיתי נאם יהוה׃
2לכן כה אמר יהוה אלהי ישראל על הרעים הרעים את עמי אתם הפצתם את צאני ותדחום ולא פקדתם אתם הנני פקד עליכם את רע מעלליכם נאם יהוה׃
34הילילו הרעים וזעקו והתפלשו אדירי הצאן כי מלאו ימיכם לטבוח ותפוצותיכם ונפלתם ככלי חמדה׃
35ואבד מנוס מן הרעים ופליטה מאדירי הצאן׃
36קול צעקת הרעים ויללת אדירי הצאן כי שדד יהוה את מרעיתם׃
5האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש׃
6תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו למו׃
6מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם׃
11והנה הם גמלים עלינו לבוא לגרשנו מירשתך אשר הורשתנו׃
19ואפיץ אתם בגוים ויזרו בארצות כדרכם וכעלילותם שפטתים׃
21יען בצד ובכתף תהדפו ובקרניכם תנגחו כל הנחלות עד אשר הפיצותם אותנה אל החוצה׃
4ביום ההוא ישא עליכם משל ונהה נהי נהיה אמר שדוד נשדנו חלק עמי ימיר איך ימיש לי לשובב שדינו יחלק׃
64והפיצך יהוה בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ ועבדת שם אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך עץ ואבן׃
17כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך׃
16והפצותים בגוים אשר לא ידעו המה ואבותם ושלחתי אחריהם את החרב עד כלותי אותם׃
22כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד׃
3מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים׃
16כי הנה אנכי מקים רעה בארץ הנכחדות לא יפקד הנער לא יבקש והנשברת לא ירפא הנצבה לא יכלכל ובשר הבריאה יאכל ופרסיהן יפרק׃
12כבקרת רעה עדרו ביום היותו בתוך צאנו נפרשות כן אבקר את צאני והצלתי אתהם מכל המקומת אשר נפצו שם ביום ענן וערפל׃
14והיה כצבי מדח וכצאן ואין מקבץ איש אל עמו יפנו ואיש אל ארצו ינוסו׃
3ואתה יהוה ידעתני תראני ובחנת לבי אתך התקם כצאן לטבחה והקדשם ליום הרגה׃
14רעה עמך בשבטך צאן נחלתך שכני לבדד יער בתוך כרמל ירעו בשן וגלעד כימי עולם׃
21כי נבערו הרעים ואת יהוה לא דרשו על כן לא השכילו וכל מרעיתם נפוצה׃