תהילים 44:9
אף זנחת ותכלימנו ולא תצא בצבאותינו׃
אף זנחת ותכלימנו ולא תצא בצבאותינו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
10הלא אתה אלהים זנחתנו ולא תצא אלהים בצבאותינו׃
11הבה לנו עזרת מצר ושוא תשועת אדם׃
11הלא אלהים זנחתנו ולא תצא אלהים בצבאתינו׃
12הבה לנו עזרת מצר ושוא תשועת אדם׃
10תשיבנו אחור מני צר ומשנאינו שסו למו׃
11תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו׃
12תמכר עמך בלא הון ולא רבית במחיריהם׃
13תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃
14תשימנו משל בגוים מנוד ראש בל אמים׃
15כל היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני׃
16מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם׃
17כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך׃
18לא נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך׃
19כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות׃
20אם שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר׃
1¶ למנצח על שושן עדות מכתם לדוד ללמד בהצותו את ארם נהרים ואת ארם צובה וישב יואב ויך את אדום בגיא מלח שנים עשר אלף אלהים זנחתנו פרצתנו אנפת תשובב לנו׃
7כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות׃
8באלהים הללנו כל היום ושמך לעולם נודה סלה׃
42נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת׃
43סכתה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת׃
44סכותה בענן לך מעבור תפלה׃
45סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים׃
22כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד׃
2כי אתה אלהי מעוזי למה זנחתני למה קדר אתהלך בלחץ אויב׃
23עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח׃
24למה פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו׃
9למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע ואתה בקרבנו יהוה ושמך עלינו נקרא אל תנחנו׃
1¶ משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך׃
43אף תשיב צור חרבו ולא הקימתו במלחמה׃
44השבת מטהרו וכסאו לארץ מגרתה׃
45הקצרת ימי עלומיו העטית עליו בושה סלה׃
38ואתה זנחת ותמאס התעברת עם משיחך׃
39נארתה ברית עבדך חללת לארץ נזרו׃
37גם מאת זה תצאי וידיך על ראשך כי מאס יהוה במבטחיך ולא תצליחי להם׃
18ולא נסוג ממך תחינו ובשמך נקרא׃
6תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו למו׃
5בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו׃
9נשי עמי תגרשון מבית תענגיה מעל עלליה תקחו הדרי לעולם׃
5שם פחדו פחד לא היה פחד כי אלהים פזר עצמות חנך הבשתה כי אלהים מאסם׃
7ואין קורא בשמך מתעורר להחזיק בך כי הסתרת פניך ממנו ותמוגנו ביד עוננו׃
15ועתה אדני אלהינו אשר הוצאת את עמך מארץ מצרים ביד חזקה ותעש לך שם כיום הזה חטאנו רשענו׃
20למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים׃
7לך אדני הצדקה ולנו בשת הפנים כיום הזה לאיש יהודה וליושבי ירושלם ולכל ישראל הקרבים והרחקים בכל הארצות אשר הדחתם שם במעלם אשר מעלו בך׃
4היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃
4אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל׃
21אל תנאץ למען שמך אל תנבל כסא כבודך זכר אל תפר בריתך אתנו׃
11והנה הם גמלים עלינו לבוא לגרשנו מירשתך אשר הורשתנו׃
2אתה ידך גוים הורשת ותטעם תרע לאמים ותשלחם׃
19המאס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא קוה לשלום ואין טוב ולעת מרפא והנה בעתה׃
14למה יהוה תזנח נפשי תסתיר פניך ממני׃