תהילים 49:14
כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצירם לבלות שאול מזבל לו׃
כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצירם לבלות שאול מזבל לו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
15אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה׃
18כל מלכי גוים כלם שכבו בכבוד איש בביתו׃
19ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב לבוש הרגים מטעני חרב יורדי אל אבני בור כפגר מובס׃
20לא תחד אתם בקבורה כי ארצך שחת עמך הרגת לא יקרא לעולם זרע מרעים׃
26יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם׃
11קרבם בתימו לעולם משכנתם לדר ודר קראו בשמותם עלי אדמות׃
12ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו׃
13זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה׃
20מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו׃
21הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה׃
14מתים בל יחיו רפאים בל יקמו לכן פקדת ותשמידם ותאבד כל זכר למו׃
15ישימות עלימו ירדו שאול חיים כי רעות במגורם בקרבם׃
32והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד׃
17כי יחדו בקר למו צלמות כי יכיר בלהות צלמות׃
19תבוא עד דור אבותיו עד נצח לא יראו אור׃
7כמו פלח ובקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול׃
13יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו׃
5זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף׃
6בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש׃
12נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור׃
27ולא ישכבו את גבורים נפלים מערלים אשר ירדו שאול בכלי מלחמתם ויתנו את חרבותם תחת ראשיהם ותהי עונתם על עצמותם כי חתית גבורים בארץ חיים׃
12ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם׃
2כי כחציר מהרה ימלו וכירק דשא יבולון׃
4ממותי תחלאים ימתו לא יספדו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו ובחרב וברעב יכלו והיתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ׃
11הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה׃
17כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו׃
16בדי שאל תרדנה אם יחד על עפר נחת׃
20רגע ימתו וחצות לילה יגעשו עם ויעברו ויסירו אביר לא ביד׃
19איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃
14מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול נחם יסתר מעיני׃
4כי אין חרצבות למותם ובריא אולם׃
14תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים׃
5במתים חפשי כמו חללים שכבי קבר אשר לא זכרתם עוד והמה מידך נגזרו׃
9שאול מתחת רגזה לך לקראת בואך עורר לך רפאים כל עתודי ארץ הקים מכסאותם כל מלכי גוים׃
19ציה גם חם יגזלו מימי שלג שאול חטאו׃
17גם הם אתו ירדו שאלה אל חללי חרב וזרעו ישבו בצלו בתוך גוים׃
34הילילו הרעים וזעקו והתפלשו אדירי הצאן כי מלאו ימיכם לטבוח ותפוצותיכם ונפלתם ככלי חמדה׃
14למען אשר לא יגבהו בקומתם כל עצי מים ולא יתנו את צמרתם אל בין עבתים ולא יעמדו אליהם בגבהם כל שתי מים כי כלם נתנו למות אל ארץ תחתית בתוך בני אדם אל יורדי בור׃
2נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ׃
22ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים׃
2יבוא שלום ינוחו על משכבותם הלך נכחו׃
25בתוך חללים נתנו משכב לה בכל המונה סביבותיו קברתה כלם ערלים חללי חרב כי נתן חתיתם בארץ חיים וישאו כלמתם את יורדי בור בתוך חללים נתן׃
9והמה לשואה יבקשו נפשי יבאו בתחתיות הארץ׃
13יאכל בדי עורו יאכל בדיו בכור מות׃
9ויחי עוד לנצח לא יראה השחת׃
7בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל פעלי און להשמדם עדי עד׃
23אשר נתנו קברתיה בירכתי בור ויהי קהלה סביבות קברתה כלם חללים נפלים בחרב אשר נתנו חתית בארץ חיים׃
48מי גבר יחיה ולא יראה מות ימלט נפשו מיד שאול סלה׃
8לשחת יורדוך ומתה ממותי חלל בלב ימים׃
4עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש מרעת ישבי בה ספתה בהמות ועוף כי אמרו לא יראה את אחריתנו׃