תהילים 49:17
כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו׃
כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
18כי נפשו בחייו יברך ויודך כי תיטיב לך׃
19תבוא עד דור אבותיו עד נצח לא יראו אור׃
20אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו׃
16אל תירא כי יעשר איש כי ירבה כבוד ביתו׃
29לא יעשר ולא יקום חילו ולא יטה לארץ מנלם׃
30לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו׃
19עשיר ישכב ולא יאסף עיניו פקח ואיננו׃
9ויחי עוד לנצח לא יראה השחת׃
10כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם׃
11קרבם בתימו לעולם משכנתם לדר ודר קראו בשמותם עלי אדמות׃
12ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו׃
32והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד׃
9כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה׃
10לא ישוב עוד לביתו ולא יכירנו עוד מקמו׃
16מתחת שרשיו יבשו וממעל ימל קצירו׃
17זכרו אבד מני ארץ ולא שם לו על פני חוץ׃
18יהדפהו מאור אל חשך ומתבל ינדהו׃
19לא נין לו ולא נכד בעמו ואין שריד במגוריו׃
4תצא רוחו ישב לאדמתו ביום ההוא אבדו עשתנתיו׃
15שרידו במות יקברו ואלמנתיו לא תבכינה׃
14ואבד העשר ההוא בענין רע והוליד בן ואין בידו מאומה׃
15כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא ומאומה לא ישא בעמלו שילך בידו׃
17לא המתים יהללו יה ולא כל ירדי דומה׃
48מי גבר יחיה ולא יראה מות ימלט נפשו מיד שאול סלה׃
7כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו׃
8כחלום יעוף ולא ימצאוהו וידד כחזיון לילה׃
9עין שזפתו ולא תוסיף ולא עוד תשורנו מקומו׃
21יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא יבין למו׃
4כי בהבל בא ובחשך ילך ובחשך שמו יכסה׃
7כי לא הבאנו מאומה לעולם בידוע שגם לא נוכל להוציא ממנו מאומה׃
21כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו׃
21אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו׃
18כל מלכי גוים כלם שכבו בכבוד איש בביתו׃
14כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצירם לבלות שאול מזבל לו׃
28יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו׃
24אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע׃
13יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו׃
19היערך שועך לא בצר וכל מאמצי כח׃
24כי לא לעולם חסן ואם נזר לדור דור׃
2כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃
6אך בצלם יתהלך איש אך הבל יהמיון יצבר ולא ידע מי אספם׃
10והעשיר יתהלל בשפלותו כי יעבר כציץ החציר׃
11כי זרח השמש בחמתו וייבש את החציר ויבל ציצו וחסד מראהו אבד כן יבול העשיר בהליכותיו׃
6עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם׃
5כי אין במות זכרך בשאול מי יודה לך׃
21הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה׃
5כי החיים יודעים שימתו והמתים אינם יודעים מאומה ואין עוד להם שכר כי נשכח זכרם׃
12ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם׃
20לא תחד אתם בקבורה כי ארצך שחת עמך הרגת לא יקרא לעולם זרע מרעים׃
18כי לא שאול תודך מות יהללך לא ישברו יורדי בור אל אמתך׃